מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור של סבא יעקנל'ה

יענקל'ה עם עילאי ונאור
יענקל'ה בצניחה חופשית
סיפור על החיים שלי

שמי יענקל'ה עפרוני. יליד הארץ ישראל, נולדתי בעיר חיפה בבית חולים "מולדה" שהיה בזמנו קיים על הר הכרמל. משפחתי גרה בקריית חיים המזרחית, יש לי אחות גדולה מימני ב7 שנים בשם חנה, הגרה בירושלים. כמו כן יש לי עוד אחות הגרה בירושלים וגם אח יותר קטן הגר גם הוא בירושלים [שהוא נקרא על שם האבא שלי – שלמה, שנהרג במלחמת השחרור].

עליי לציין שאבות אבותיי עלו לארץ ישראל בשנת 1860, מערבות רוסיה שאיננו יודעים במדויק את מקומם.

לפני כעשר שנים יצא משלחת של משפחתי לטיול מאורגן ברוסיה כדי לחפש חלק ממשפחתנו. לצערי הרב, חזרה משלחתנו ללא כל  תוצאות. לכן נשארנו כל משפחתנו, שהיא שבט די גדול, ללא ידיעות מהיכן הגיעו אבותינו לארץ ישראל. מהידוע לי, אבי סבי נולד במושבה סג'רה [אילניה]. מהידוע לי מסיפורים שהתהלכו במשפחתנו דבר עליית משפחתנו לארץ ישראל התנהל כך. היה כפר קטן בערבות רוסיה שאיננו יודעים עד ליום זה את שמו ואת מקומו שנימצא בערבות רוסיה מה שידוע לנו שכל תושבי אותו כפר היו נוצרים. באחד מימי ראשון שבו כל תושבי הכפר הלכו לכנסיה לתפילת יום הראשון כהרגלם, קרה נס גדול. הכומר של הכפר הלך לצלצל בפעמון הכנסייה כדי לקרוא לתושבי כל הכפר להגיע לכנסיה לתפילת יום הראשון. בעודו מחזיק את חבל הפעמון כדי לצלצל בפעמון קרא נס הכומר הרגיש שהוא אינו יכול למשוך את החבל והוא נשאר עם הידיים למעלה ואינו יכול למשוך בפעמון ואז הרגיש הכומר שאלוהים ניגלה בפניו ואמר לו שעליו לקחת את כל תושבי הכפר ולגייר אותם ליהודים ולאחר מיכן לעלות עם כל תושבי הכפר לארץ כנען.

ואכן כך היה, לאחר תלאות קשות בדרך שנמשכו כשנה הלכו כל תושבי הכפר ואף משפחה לא ויתרה, למרות כל הקשים שהיו להם בדרך, חוסר אוכל ומים והקור שליווה את כל בני הכפר הגיעו כל השפחות לארץ כנען. התאריך של הגעתם לארץ כנען היה 1860. בהגיעם לארץ כנען כמובן שלא הייתה עדיין מדינת ישראל, כל תושבי הכפר היו חקלאים והכירו היטב את עבודת האדמה והחלו מיד בעבודות החקלאיות. עליי לציין שהיו בארץ בזמנים ההם מספר יישובים חקלאים כמו המושבה סג'רה [היום היא נקראת אילניה].

היו יישובים כפר תבור, יסוד המעלה והמושבה יבניאל. בהגיעם לארץ ישראל התחלקו כל בני הכפר בחלקו הצפוני של ארץ ישראל והתחילו מיד בעבודות החקלאות למיניהם. יש לזכור, שהחקלאים החדשים שהגיעו, היו חסרי כל אמצעים והיה להם מאוד קשה להסתגל לתנאים הקשים שהיו להם, כמו חוסר מים ושמש לוהטת. למרות כל הקשיים האלה, הם המשיכו לעבד את האדמה, כמו כן להזכירכם, שכל תושבי הכפר שהגיעו מהערבות רוסיה. הם היו יהודים דתיים, כך שהם בנו בתי כנסת והתפללו וחגגו את כל חגי היהודים, באותם זמנים קראו להם הסבותניקים ואני יעקב עבדיכם אחד מהנינים.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי".

מילון

הסבותניקים
יהודים דתיים שהתיישבו בארץ ועבדו את האדמה.

ציטוטים

”התאריך של הגעתם לארץ כנען היה 1860.“