מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סיפורו של אריה שאשא

זאת תמונה שצולמה בבית הספר עם תלמידים
בעצמאות חילקו לחיילים המצטיינים אות.
עליה שלא תשכח לעולם בלבי

סבא אריה שאשא משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומספר לנכדו אורי שאשא ולחברו נדב צאיג את סיפורו:

עלייה שלא תשכח לעולם בלבי – עלייה לארץ ישראל

עליתי בגיל חמש בשנת 1950 מעיראק משפחה מאוד עשירה בגלל ציונות ונפלנו למעברה לתוך אוהל תנאים גרועים אין מים אין חשמל אין שירותים. בקרבת הבית האוכל היה נורא מצומצם ההורים שלנו סבלו מאוד מהמראה המזעזע שנתקלו בו. השינוי בין המצב של המשפחה שהיה בבגדד שיש לנו הכל לבין למצב שכמעט לא היה כלום.

עם הזמן בגלל אהבת המולדת הדודים שלי בעיראק שלחו כספים ועזרו לנו לעזוב את המעברה שהינו בא וקנינו בית ערבי בצומת מסובים ברמת גן. אני למדתי בבית ספר יסודי שהרמה שם הייתה בינונית ומטה בגלל האהבה שלי לכדורגל זה גרם לכך שלא השקעתי הרבה בלימודים בגלל שהייתי עסוק בכדורגל כל הזמן כי בתקופה הזאת לא היה מה לעשות חוץ מכדורגל וההצלחה של בכדורגל עזרה לי לבסס את העסק שלי. בהתחלה קבוצת הכדורגל שלי הכניסה אותי לעבוד באגד ואחרי שנתיים עברתי לשחק בקבוצת כדורגל אחרת והיא הכניסה אותי לידיעות אחרונות ואחר כך סידרה לי לעבוד בעירית רמת גן בהסעת ילדים לבית ספר.

בינתם התחתנתי ונולדו לי שני ילדים. דירה לא הייתה לי וגרנו אצל סבתא שלי אני יחד עם אישתי והילדים. התחלתי לעבוד קשה נורא, כי רציתי שתהיה לנו דירה משלנו וככה פרשתי מהכדורגל והתחלתי להתעסק ולבנות את החברה. כך התפתחה החברה "הסעות שאשא" וגדלה הרבה בזכות הילדים שעזרו לי אחר כך בחברה. היום אני מבין את משמעות וחשיבות הלימודים וזו הסיבה שהיום אני לוחץ על הנכדים שלי ללמוד.

כיום אני גר בחולון יחד עם עוד ארבעה ילדים שלי. אחד מהם גר בתל לאביב. יש לי חמישה ילדים, אנחנו עובדים באותו עסק (במסיעי שאשא). אנחנו עובדים  גם בחו"ל ומקווים שהנכדים ימשיכו את הפעילות בחברה שהקמתי במו ידי לפני חמישים שנה (בשנת 1967).

אני מאוד קשור לנכדים שלי, הקשר מתבטא בטיסות משותפות לחוץ לארץ, בשיחות טלפון כמעט יום יומיום. בחגים אנחנו חוגגים ביחד. כל יום שישי אנחנו נפגשים וחלק באים במוצאי שבת. אנחנו משוחחים ואוכלים ביחד. באמצע השבוע חלק מהנכדים באים אלינו  לבקר ואוכלים אצלנו. יש לנו שלושה חדרים שמי שרוצה בא לישון אצלנו. אני מאוד שמח שהנכדים משתפים אותי בדברים שלהם. מדי פעם אני לוקח חלק מהנכדים לחו"ל לאן שהם רוצים. חלק מהנכדים הגדולים לקחתי למסע לאושוויץ. שם הם הבינו בדיוק מה עבר על העם היהודי. היום אני מנסה למצוא זמן פנוי כדי לעזור לקבוצות הכדורגל ששיחקתי בהן בעבר כמו: גדנע, מכבי שערים, הכוח רמת גן והפועל חולון העיר שאני גר בא.

זו תמונה שצולמה ביום שישי בבית ספר עם מצב רוח מצוין, כי היו לי כל מני מטעמים של ילדות מבגדד שהתלהבו מהם נורא. התבדחנו וצחקנו על המאכלים הטעימים שהיו והמאכל האהוב עליי ועל נדב הוא הזנגולה המלאה בדבש.

אני עם נכדי אורי וחברו נדב בבית הספר

הזוית האישית

אורי שאשא: הייתה חוויה מאוד כפית. למדתי על סבא שלי הרבה  עליו ועל המשפחה שלנו.

מילון

זנגולה
זנגולה זה מאכל

קבוצת שאשא
קבוצת שאשא פועלת בישראל באמצעות מספר חברות בת העוסקות בתחום ההיסעים, תיירות פנים ותיירות חו"ל. החברה נוסדה בשנת 1979 והיא אחת מחברות ההסעה הגדולות והוותיקות בישראל. אתר קבוצת שאשא

ציטוטים

”אם תרצו אין זו אגדה“