מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

זכרונות ילדותה של אירית זוסמן

אירית ועדי
המשפחה בבילוי בשפת הים
ילדותה של אירית

ההורים שלי שמעון ולוטי עלו בשנת 1936 במסגרת עליית נוער מגרמניה לארץ. השתכנו בעיר גנים, קריית אתא של היום.

אבא שלי שירת בצבא הבריטי במצרים ולאחר מכן שירת בהגנה. אמא שלי הייתה פקידה בצבא הבריטי. לאחר קום המדינה החל אבא לעבוד במפעל אתא בתור מסגר. מפעל אתא הוקם בשנת 1934 ליד הכפר ערבי עטה, בהתחלה המפעל נקרא ATA על שם המקום. כאשר הסופר שי עגנון הגיע לביקור במפעל הוא שינה את שמו לאתא. אלו הן ראשי התיבות של אריגים תוצרת ארצנו.

בשנת 1989 הוקם בקריית ביאליק על חורבות מפעל הטקסטיל אתא, מרכז הקניות הקריון.

אתא – לוגו חברה

פרסום אתא

חוויות ילדותי

אבי היה מביא הביתה בדים יפים. הייתה תופרת שבאה לביתנו ותופרת לאמי ולי שמלות. השמלות שלי היו בעיקר שמלות קיציות עם בולרו.

כרית תפירה

הבילוי בקיץ שאני זוכרת היה הים והבריכה. כבר מגיל קטן היינו הולכים ברגל מהבית לחוף הים בקרית ים, שנקרא אז גב ים. בדרך חזרה היינו אוספים צבים, אחי ואני, ועשינו להם מכלאה

בחצר הבית. לקראת הלילה הצבים הלכו לחופשי ולמחרת אספנו שוב צבים. לאחר שעברנו לקריית ביאליק נסענו בשבתות באוטובוס לחוף ארגמן שבעכו ולפעמים לחוף נהריה שהייתה בו גם בריכה.

לעיתים, נסענו ליום שלם עם חברים. לאחד החברים היה חסקה. הוא נהג לקחת אותי לשוט בחסקה. כשהייתי בת 7 נסענו בקיץ לחופש בנתניה וגם שם בילינו בים. לאחר שבנו בריכה בקריית ביאליק, נהגנו ללכת בשבתות מוקדם בבוקר לבריכה עם חברים.

כשהייתי בת 10 וחצי אמי נפטרה מסרטן. כאן הסתיימה ילדותי – חיי נעשו חיים של ילדה בוגרת.

כשהייתי בתיכון נהגתי לרכב על אופניים עם חברים לחוף קריית חיים. עד היום בקיץ הבילוי האהוב עלי הוא ללכת לים עם משפחתי.

איסוף בולים עם אבי

אבי היה מנוי בשירות הבולאי. הבולים בדרך כלל הונפקו לרגל אירועים מיוחדים וחגים.

את הבולים היינו מקבלים בדואר. כל בול קיבלנו 3 פעמים: לאבי, לאחי ולי. אני אהבתי לשבת עם אבי כשסידר את הבולים באלבום, אסור היה לגעת בבולים עם הידיים. לאבי היתה פנצטה שאיתה היינו אוחזים בבול וזכוכית מגדלת לבדוק אם הבול לא פסול. כמו כן אני זוכרת נסיעות איתו לחיפה לחנות בולים קטנה, ברחוב הרצל, בה היינו קונים בולים שהיו חסרים מהשנים הראשונות לקום המדינה.

לאחר כמה שנים יצאו ניירות ששומרים על הבול ואלבום מיוחד לאיסוף בולים. ואני ישבתי ועזרתי לו בסידור הבולים.

הזוית האישית

אירית: לסיכום חשוב לי לומר שהחוויות עם משפחתי הן זכרונות שאני נוצרת בליבי. היום בראיה לאחור אני מאוד מעריכה את הדאגה והתמיכה של אבי בי ובאחי לאחר מות אמי.

מילון

אתא
מפעל טקסטיל שנסגר. "אריגים תוצרת ארצינו"

ציטוטים

”כשהייתי בת 10 וחצי אמי נפטרה מסרטן. כאן הסתיימה ילדותי“