מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור שלי

שושנה ואלי מזרחי בחתונתם
שושנה ואלי מזרחי יוצאים לבלות
סיפורה של שושנה מזרחי
קורות המשפחה במלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה, כפי שסבתי סיפרה לי, כל המשפחות באו לגור עם סבתא וסבא בבית שלהם כי
הגברים הלכו לצבא והנשים הנשים נשארו רק עם הילדים הקטנים והם רצו להיות יחד. המצב הכלכלי היה מאוד קשה כי כל האימהות הלכו לעבוד בכל עבודה מזדמנת ולא היה אוכל (בזמנו הנשים לא היו יוצאות לעבודה, הם ישבו בבית וטיפלו בילדים ולכן לא היה מקובל שנשים יעבדו מחוץ לבית). אמא שלי הלכה לעבוד בבית של יהודים עשירים, היא הייתה עוזרת בית שלהם וכל היום היא עבדה כמשרתת שלהם. התמורה שנתנו לה זה שאריות של אוכל מהארוחה שלהם, ומזה אכלה כל  כל המשפחה.
במעברה
בשנת 1948 כל המשפחה  עלתה לארץ ישראל באוניה, והגענו למעברת באר יעקב . גרנו באוהל. אני זוכרת, שכל המשפחה  הייתה ביחד ואני זוכרת שמאוד נהניתי ואכלנו יחד, היינו הולכים יחד לבית ספר. באותה תקופה  לא היו בניינים, לכן למדנו מתחת לעצים וכל קבוצה ישבה מתחת לעץ. לפעמים היו באים בלילה שועלים והיו גונבים את הנעליים אז היינו תולים את הנעליים  גבוה כדי שלא ייקחו אותם.
כנראה שלהורים היה קשה אבל לילדים היה כמו קייטנה, היה לי ממש כיף.
אהבה וילדים
אלי בעלי נולד בטבריה . הוריו עלו לארץ מעירק . והוא גדל על חוף הכנרת הייתה משפחה מרובת ילדים . היו מאושרים . המצב הכלכלי בבית לא היה מי יודע מה .אבל הילדים היו מאושרים .למדו בחדר והבנות למדו בבית . בשנת 1948 הם עברו לגור בתל אביב .  
הכרתי את אלי בשנת 1960 הייתי בת 17 התאהבנו ממבט ראשון.  אחרי חצי שנה של הכרות, התחתנו, ונולדו לנו 3 ילדים, ג'ינג'י (1961) דורית (1962) ואורלי (1967)

מילון

מלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות. כ-60 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים, נהרגו במלחמה‏[1]. בזירה האירופית החלה המלחמה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, והסתיימה ב-8 במאי 1945, עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

ציטוטים

”התמורה שנתנו לה זה שאריות של אוכל מהארוחה שלהם, ומזה אכלה כל כל המשפחה.“