מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עצמאותה של מרסלה

הילה ומרסלה
מרסלה בגיל 19 לפני החתונה
מרסלה גורן מספרת על עצמאות ועל חשיבות הגשמת חלומות

שמי מרסלה, נולדתי במרוקו בעיר מזאגן בשנת 1942 בזמן העוצר בעת שהתחוללה מלחמת העולם השנייה. האח של מלך מרוקו מכר את כל היהודים לגרמנים. נולדתי בבית, בחוץ היה עוצר במשך כמה שנים רצופות. בגיל חצי שנה הוריי התגרשו. אנחנו במשפחה היינו 4 אחיות ו- 3 אחים. בזמן שנולדתי, הוריי מסרו אותי למשפחה אחרת. הם היו אילמים וחירשים. לא דיברתי עד גיל שלוש. לאחר גיל מסוים עברתי לאמי ואז שוב לדודה שלי. למדתי בבית ספר יהודי. סיימתי את הלימודים ועשיתי בגרות.

עליתי לארץ בשנת 1956, בזמן המלחמה. קיבלו אותי בקיבוץ קריית ענבים. עשיתי מחצית צבא, נישואים, ילדתי את שני ילדיי, רונית ורביב, מהם יש לי שישה נכדים. בקיבוץ למדתי להיות עוזרת גננת ועוזרת במרפאת שיניים. נהניתי בקיבוץ ואהבו אותי מאוד, אך נאלצתי לעזוב כדי לפרנס את אמי שהגיעה לארץ. דגמנתי בירושלים בגדים ועבדתי אצל אופנהיימר ביצירת שוקולד. נישאתי לגבר גרוש עם שני ילדים שגדלו אצלי עד שבגרו, ביחד עם הילדים המשותפים שנולדו לנו.

חיים חדשים

התגרשתי לאחר 30 שנים של נשואים. הבנתי שאני צריכה לקחת את עצמי ולקיים מחדש את כל חיי. למדתי לצייר, לכתוב שירה. הייתי באגודת הספרות ולימדתי בסטודיו תלמידים. כך לכל אורך השנים התמודדתי עם האתגר לפרנס את עצמי .המשכתי את דרכי כל השנים והוצאתי שני ספרי ילדים: סיפורי סבתא וספר שירה בשם ״צחוק הגורל״. בנוסף, כתבתי מחזה על סיפור של ילדה שאיבדה דרכה בסמים. הסיפור אמיתי, והוא סופר לי ישירות מהנערה עצמה. ערכתי את הסיפור למחזה לזכרה.

סיפור נוסף שיש לי בהכנה לפרסום נקרא ״סבא של אנאלי״. מכיוון שאין מי יעזור לי לערוך או להפיץ אותו, בינתיים הוא נשאר אצלי במגירה עד שאמצא עזרה. כך אני ממשיכה את דרכי לבדי, בלי עזרה ובלי מימון. אני מודה לאפשרות לכתוב את סיפור חיי בקיצור, כי לאורך החיים שלי לא תספיק אנציקלופדיה שלמה ,לכן קיצרתי. עם כל הקושי שלי בחיים הצלחתי להתמודד עם הקשיים שלי. את חלומותיי הגשמתי. למשל למדתי קרימינולוגיה, ציור, והפכתי לסופרת.

יש לי 6 נכדים, מועדון ריקודים סלונים שהקמתי והיום אני מתנדבת בבני ברית.

כל החיים אנו מגשימים את רצוננו ובסוף הולכים לדרכנו למעלה בלי מטען, שכל חיינו נשאנו אז …….  העיקר הבריאות!

הזוית האישית

הילה: אני מאחלת למרסלה להמשיך להגשים את כל חלומותיה היפים ביותר עד 120.

מרסלה: אני רוצה להודות להילה על העזרה המסורה והסבלנות שלה. אני מאחלת לילדה המקסימה הזו שהחיים שלה יעברו לה מלאים דבש ואהבה לזולת. תודה לך הילה.

מילון

בני ברית
ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק

אל-ג׳דידה
אל-גַ'דִידִה (בערבית: الجديدة; בצרפתית: El Jadida) היא עיר נמל השוכנת על החוף האטלנטי של מרוקו, במחוז אל-ג'דידה. בעיר מתגוררים כ-144,440 איש (נכון ל-2004). העיר אינה בנויה בסגנון מורי, כמו שאר ערי האזור, אלא בסגנון פורטוגלי. נודעה בעבר בשם מזאגאן (פורטוגזית Mazagão). בשנת 2004 נרשמה העיר הפורטוגזית במזאגאן כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כל החיים אנו מגשימים את רצוננו ובסוף הולכים לדרכנו למעלה בלי מטען שכל חיינו נשאנו “