מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסיפור על סבא רבא שקראו לרחוב על שמו

סבא רבא בצעירותו
קריאת רחוב על שמו
מיהו ר' נחום וינשטיין ועל שום מה זכה לכבוד זה?

סיפור קריאת רחוב ע"ש סבא רבא שלי, ר' נחום וינשטיין

ר' נחום וינשטיין, הסבא רבא שלי, נולד בירושלים העתיקה בשנת 1876 (תרל"ו). בהיותו בן 5 שנים עבר עם הוריו לגור ביפו. הוא למד תורה מפי מלמדים פרטיים שהובאו מירושלים ליפו העתיקה. בן 12 שנים נשלח לפתח תקוה ולמד שם תורה במשך שלוש שנים מפי הרב ישראל צבי הכהן, לאחר מכן חזר למשפחתו ביפו והמשיך ללמוד בכיתה הגבוהה של תלמוד תורה (בי"ס) "שערי תורה".

בהיותו בן 17 נשא לאישה את אטיל ביילה מהעיר חברון. ר' נחום למד מאביו ר' אליהו וינשטיין את מלאכת השחיטה וממר מאיר המבורגר, המוהל הראשון ביפו, את מלאכת המילה. ר' נחום עבד כשוחט, כמוהל ומורה ללימודי תורה. עם גידול הישוב היהודי ביפו בתקופת העלייה השנייה עזב ר' נחום את כל עבודותיו ועסק רק במצוות מילה כמוהל היחיד בעיר יפו ובסביבה. גם ערבים מוסלמים רבים, ברובם עשירים, הזמינוהו למול את בניהם, ונהגו לשלם לו בעין יפה.

כאשר הוקמה השכונה החדשה "אחוזת בית" (היא תל אביב) בשנת 1909, הצטרף אליה ר' נחום והיה אחד מ- 66 המייסדים של העיר תל אביב ובין הראשונים שבנה את ביתו ברחוב לילינבלום 18. בשדרות רוטשילד 23 בתל אביב ישנה אנדרטה לזכר המייסדים ור' נחום וינשטיין מוזכר שם.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, כאשר השלטונות התורכיים גירשו את התושבים מיפו ותל אביב (בשנת 1917), הורשה ר' נחום להישאר ביפו כדי לספק את צרכי הדת ולשרת את הקהילה הקטנה של בעלי מלאכה יהודיים, אשר הצבא התורכי היה זקוק לעבודתם. כמו כן נשאר עמו בנו בכורו יוסף חיים (סבא שלי), אשר בעלי הפרדסים ביפו ובפתח תקוה היו זקוקים לו מאוד בגלל היותו מסגר מומחה בהחזקת ותיקון מכונות ומשאבות מים בפרדסיהם.

לאחר תום המלחמה המשיך ר' נחום בעבודת הקודש שלו ובמשך 45 שנה ומעלה הכניס בבריתו של אברהם אבינו קרוב ל- 27 אלף ילדים יהודיים, ביניהם גם שלושה דורות רצופים: אבות, בניהם ונכדיהם. בימות חול היה ר' נחום נוסע מ "ברית לברית" והעבודה הייתה רבה מאוד ומייגעת. בשבתות ובחגים נאלץ ללכת ברגל בדרכים רחוקות.

ר' נחום היה בעל אופי טוב ונעים הליכות, בעל חוש הומור נוח לבריות, נותן גמילות חסדים ומגיש עזרה לזולת. הוא לא ביקש, ואף לא קיבל, תמיד, תשלום שכר עבור כל ברית מילה שעשה, כי הייתה זו עבורו מצווה גדולה להכניס ילדים בבריתו של אברהם אבינו.

ר' נחום ניהל ספר שבו רשם את כל הילדים שנימולו על ידיו, ובתקופת המנדט הבריטי הסתמכו השלטונות על רישומיו אלה והוציאו דרכונים על סמך תעודות שנחתמו ע"י ר' נחום!

ר' נחום נפטר בביתו בתל אביב ביום ג' באייר, תשט"ז (1956) והוא בן 80 שנה.

לימים החליטה עיריית תל אביב לקרוא רחוב ע"ש ר' נחום וינשטיין. בתאריך 16.3.2005 התקיים טקס בבית העירייה, אליו זומנו כל צאצאיו, מאות בני משפחה, שרבים לא הכרנו. החלק השני של האירוע היה ברחוב שנקרא על שמו. נסענו כולנו לשכונת צהלה החדשה, שם הסיר אבי, עקיבא וינשטיין, שהיה בנו בכורו של סבי יוסף חיים וינשטיין, בנו הבכור של ר' נחום, את הלוט מעל השלט הנושא את שם הרחוב. על השלט כתוב: "ר' נחום וינשטיין, תרל"ו-תשט"ז 1876-1956, מחנך, המוהל הראשון, ממייסדי העיר תל אביב".

הזוית האישית

חיה בן ארי השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי שנערכה בבית הספר אורנים ברמת השרון, התשע״ט.

מילון

האנדרטה למייסדי העיר תל אביב
אנדרטה הנמצאת במרכזה של שדרות רוטשילד בלב העיר תל אביב, מול בית דיזנגוף. היא הוקמה בשנת 1949, במלאת 40 שנה לייסוד העיר. האנדרטה הוקמה בנקודה הסמלית שבה נערכה הגרלת המגרשים על ידי עקיבא אריה וייס ביום ייסודה של אחוזת בית. בקִדמת האנדרטה בריכת נוי אשר נועדה לסמל, בין השאר, את מגדל המים שהיה בעיר ואת טבורה של העיר העברית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”ר׳ נחום ניהל ספר שבו רשם את כל הילדים שנימולו על ידיו, ובתקופת המנדט הבריטי הסתמכו השלטונות על רישומיו אלה והוציאו דרכונים על סמך תעודות שנחתמו ע"י ר' נחום“