מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

סבא זאב וסבתא דג'ויה

''חיים שכאלה״

סבי זאב מדרר נולד בתאריך 02.02.1946 (א' באדר תש"ו) בת"א להוריו חיים ופנינה מדרר ז"ל. לסבא זאב יש אחות בכורה בשם חדווה. אביו של סבא נולד בסלובקיה ואמו היא ילידת בהונגריה הם הגיעו לארץ ישראל בשנות ה – 30 לפני פרוץ  מלחמת העולם השנייה –  רוב בני משפחתם ניספו בשואה.

סבא סיפר לי שאביו עבד בסלילת כבישים בנגב ובבניית בתי מגורים בת"א כטפסן וכאב הבית בבנין של מרכז קופת חולים לאומית הנמצא ליד בנין מפעל הפייס בת"א, האימא של סבא עבדה כעקרת בית.

עד גיל 6 (1951) המשפחה של סבא גרה בשכונת מונטיפיורי בת"א. את הבית הם חלקו עם עוד 4 משפחות (לכל משפחה היה חדר וחצי) כאשר המטבח, השירותיים וחדר המקלחת היו משותפים לכל המשפחות. האירועים אשר זכורים לסבא בעיקר מהילדות הם: הפצצות המצרים על איזור שרונה הגובל בשכונת מונטיפיורי, השיטפון הגדול ב – 1951 בו הוצפה שכונת מונטיפיורי, אירוע השלג בתל אביב, חגיגת בר המצווה של סבא, חתונה של אחותו ומסיבת יובל ה – 50 של אביו.

בבית ההורים של סבא דיברו בעיקר בהונגרית ובעברית. כמשפחה של שאיבדה את רוב בניה ובנותיה בשואה, בבית של סבא  לא נהגו לדבר על השואה. כתוצאה מכך משפט אייכמן בשנת 1961 היה מאורע אשר עניין את סבא. סבי דובר עברית ואנגלית ומבין הונגרית ויידיש.

בשנת 1951 המשפחה עברה לשיכון סלע בצפון ת"א לדירה פרטית שלהם אשר היו בה 2 חדרים. המשפחה נהגה לבלות בזמן חופשת הקיץ בבית הבראה בירושלים ואצל קרובי משפחה בפרדס חנה ובשבתות לאכול חמין וקיגל אשר בושלו על פתיליית נפט. הבית היה מסורתי דתי, והמשפחה פקדה את בית הכנסת בסופי שבוע ובחגי ישראל.

סבא למד בבית ספר ממלכתי דתי "בזל" מכיתה א' עד ח' , את לימודי התיכון הוא עשה בתיכון עירוני ב' "צייטלין" במגמה ריאלית (5 יחידות מתטימטיקה ופיזיקה). סבא היה חבר בשתי תנועות נוער – ביתר ובני עקיבא. לאחר סיום התיכון בשנת 1964 התגייס סבא לצה"ל. שרת במפקדת חיל האוויר בקריה בת"א כפקיד מבצעים לטיסות לחו"ל. סבא השתחרר מצה"ל בדרגת סמל. במילואים הוא שירת ביחידת התצפיות ארוכות הטווח והשתתף במלחמת יום כיפור בשנת 1973 ובמלחמת שלום הגליל בשנת 1982 .

בשנת 1966 הכיר דרך חבר את סבתא דג'ויה ולאחר שנה של חברות, ב – 29 לאוקטובר 1967 הם התחתנו בבית ז'בוטינסקי ברמת גן. בשנת 1967 סבי וסבתי עברו להתגורר בחיפה בשכונת נווה שאנן על מרומי הר הכרמל בגלל למודיו האקדמיים של סבי בפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, בשנת 1970 לפני סיום הלימודים האקדמאיים, נולדה לסבא וסבתא דודתי לילך. בשנת 1970 סבא וסבתא חזרו להתגורר בת"א ושם לאחר 2 שנים נולד אבא שלי שי.

עם המעבר לת"א סבא התחיל לעבוד בתעשייה אווירית בלוד כמנהל הניסויים של מטוסי הנשר והכפיר, אשר יוצרו בתעשיה אווירית עבור חיל האוויר הישראלי. סבא היה שותף בפיתוח של מטוס הכפיר ובשנת 1975 קבל פרס בטחון ישראל על תרומתו לפיתוח מטוס הכפיר. משנת 1980 סבא התמנה לאחראי על טיסות הניסוי של מטוס הלביא. בסוף שנת ה – 80 עד לפרישתו לגימלאות בשנת 2013 סבא היה ראש התחום של ניסויים במטוסי קרב וביצע ניסויים בהרבה ארצות ברחבי העולם (באסיה, באפריקה, באירופה, בצפון ודרום אמריקה) – בשנים אלו סבא היה נוסע לחו"ל לפחות כ – 10 פעמים בשנה לתקופות של בין 7 ימים ל – 3 שבועות.

התחביבים של סבא הם צילום,עריכת סרטי וידאו וטיולים בעיני סבא, שלושת הערכים המרכזים שקיימו את העם היהודי במשך הדורות הם : אהבת ארץ ישראל, מסורת ועזרה לזולת.

סבי זאב ליד המטוס

סבתא – דג'ויה מדרר

סבתי דג'ויה נולדה בסופיה שבבולגריה בתאריך 31.12.46 ( ח' בטבת תש"ז ) לשלמה וליזה בכר ז"ל. שלמה האבא של סבתא הוא  יליד בולגריה וליזה האמא של סבתא היא ילידת רומניה.

הם עלו לארץ ישראל בתאריך 1 לאוגוסט 1948 (כאשר סבתא הייתה תינוקת בת שנה וחצי), מסלול העלייה לארץ ישראל נמשך כשבועיים, התחיל מבירת בולגריה סופיה ברכבת עד יוגוסלביה ושם בספינת מעפילים שטו לנמל חיפה.

כשהגיעו לארץ ישראל הם התגוררו בתחילה בפרדס חנה במעברת אוהלים למשך שלושה חודשים. אחרי השהיה במחנה העולים בפרדס חנה, המשפחה עברה להתגורר ביפו בין השנים 1948 – 1956 בשכונת גן תמר בדירה בת שני חדרים וגינה. בשכונה התגוררו קהילת עולי בולגריה וגם תושבים ערבים. יחסי השכנות עם הערבים היו מצוינים.

בשנת 1956 הם עברו להתגורר בעיר תל אביב בשכונה שנקראת היום הצפון הישן של ת"א. ההורים של סבתא עבדו בעבודות שונות – סבא רבא עבד בהתחלה כעובד ניקיון במשך שנה ולאחר מכן עבד כפועל פשוט בחברת הנפט "של" (אשר שינתה יותר מאוחר את שמה לחברת "דלק") שם הואהתקדם בחברה עד לדירוג של מנהל מחסן.סבתא רבא עבדה כתופרת.

סבתא למדה בית ספר יסודי ממלכתי "יהודה המכבי" ואת לימודי התיכון עשתה בתיכון "סקולוב לאור" במגמה ביולוגית. עם סיום התיכון בשנת 1965 התגייסה לצה"ל. היא שירתה בחט"מר 4 בפיקוד מרכז כפקידת מילואים.

בשנת 1966 הכירה סבתי דרך חבר את סבי זאב ולאחר שנה של היכרות הם התחתנו ב – 29 לאוקטובר 1967 בבית ז'בוטינסקי ברמת גן. בשנת 1967 סבתי וסבי עברו להתגורר בחיפה בשוכנת נווה שאנן ושם נולדה דודתי לילך. בשנת 1970 הם חזרו לגור בת"א באותו בניין שסבתי גדלה עם הוריה ובשנת 1972 נולד אבי.

 

סבא וסבתא בצעירותם

במשך השנים היא עבדה במספר עבודות כמו משרד רואה חשבון, מוכרת בחנות בגדי ילדים, מזכירת איגוד שופטי הכדוריד בהתאחדות לספורט בישראל ומשגיחה בבחינות באוניברסיטה הפתוחה ובבגרויות.

סבתי זוכרת מילדותה איך היא והוריה נהגו לבלות בזמן חופשת הקיץ אצל קרובי משפחה וחברים מחוץ לעיר, את לימודי הפסנתר במשך שש שנים והמשחקים אשר הייתה משחקת עם חברותיה חמש אבנים,עם בובות סמרטוטים ובובות מנייר.

הבית היה מסורתי והיא והוריה היו פוקדים את בית הכנסת בחגי ישראל, במיוחד בחגי תשרי שבהם אביה היה משמש כחזן. המאכל שהיה מוגש בבית היה המטבח הבלקני ומאכל האהוב עלי היה "ג'ביץ (יקרות מבושלים עם בשר) ובורקסים.

סבתי דוברת עברית, ספרדית, בולגרית, אנגלית ורומנית. בבית הוריה דיברו בעיקר בולגרית, ספרדית ועברית. בעיני סבתי שלושת הערכים המרכזים שקיימו את העם היהודי במשך הדורת הם: מסורת, אהבת ארץ ישראל ועזרה לזולת.

סבתא חיילת

הזוית האישית

עידו: הסיפור של סבי וסבתי תועד על ידי, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

מסורת
החשיבות של הערכים אשר שומרים על המוסרת שלנו

ציטוטים

”אהבת ארץ ישראל, מסורת , ועזרה לזולת הם 3 הערכים החשובים “