מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסטוריה של משפחת סובץ

אני עם סבתא במשחק כדורסל
סבתא בטיול משפחתי
סבתא טניה מספרת על חייה

סיפור הפעמון

 סבתא טניה נולדה ב-1965בעיר דוברין שבאוקראינה.

סבתא מספרת שאהבה  מאוד לצייר. אני חושב שירשתי ממנה את האהבה לציור. סבתא הייתה תלמידה מצטיינת ואהבה במיוחד ביולוגיה ואסטרונומיה.

סבתא סיפרה לי שאחרי הלימודים היא השתתפה בהרבה חוגים. היא שיחקה שחמט ואפילו זכתה במקום השני בתחרות. בחורף סבתא החליקה על הקרח. היא אהבה לשמוע  מוסיקת פופ ולשחק במשחק איקס עיגול.

סבתא סיפרה לי על מסורת מיוחדת שהונהגה בטקס פתיחת שנת לימודים.

באחד בספטמבר, במעמד החגיגי, תלמידי כיתות י' היו מושיבים על כתפיהם  את התלמידים העולים לכיתה א'. ילדה החזיקה פעמון  גדול ביד ותוך כדי הליכה צלצלה בו.  כך כולם ידעו ששנת הלימודים החדשה החלה.

אהבה של סבתא

כשסבתא טניה, היתה בת 18 היא עבדה במפעל.  יום אחד, הגיע למפעל  עובד צעיר וסבתא עזרה לו בעבודה. הבחור החליט להודות לסבתא והזמין אותה לארוחה בבית קפה.

היה מפגש מעניין וסבא רצה להמשיך את ההיכרות  עם סבתא והזמין אותה לגן החיות.

לאחר שלושה חודשים סבא וסבתא החליטו להתחתן.

סבא וסבתא לא אהבו חתונות גדולות, לכן החליטו לחגוג  את האירוע עם המשפחה הקרובה, הורים, אחים וחברים.

כחודש אחרי החתונה סבתא הרתה עם הילדה הבכורה, יוליה, שגדולה מאמא שלי בשנה, שנתיים מאוחר יותר  נולדה עוד בת שקוראים לה סשה.

המשפחה גרה  באוקראינה.

מאוקראינה לישראל

המשפחה של סבתא עלתה לארץ ישראל ב-23 ליולי 1999, מאוקראינה.

סבתא מספרת על נסיעה מאתגרת מאודסה לחיפה. הם שטו שלושה ימים באנייה עד שהגיעו לישראל.

סבתא מספרת שבאותה תקופה המצב הכלכלי באוקראינה היה  קשה מאוד. קרובי משפחה של סבא הציעו לעלות לישראל כדי לבנות חיים חדשים  בארץ. ההחלטה לעלות לא הייתה פשוטה.  סבא וסבתא היו צריכים לעזוב הכל ולהגיע למקום חדש. אף אחד לא  ידע מה מצפה להם כאן.

ובאמת העלייה הייתה קשה מאוד. הבנות התגעגעו לחברים ורוב הזמן היו עצובות. אבל סבתא ידעה שהכל עניין של זמן ובהמשך הכל יסתדר, ובשביל זה צריך לעבוד קשה.

בבוקר הם למדו  עברית באולפן,  ובערב עבדו כדי לפרנס את המשפחה ולבנות בית חדש בארץ.  סבתא מספרת שזאת הייתה תקופה הכי קשה בחייה.

מאז המשפחה התרחבה, מ-7  אנשים  שירדו  ממעבורת בחיפה, המשפחה התרחבה  ל -16 אנשים שחיים באושר ובשמחה בארץ ישראל.

סיפורו של חפץ

לסבתא שלי יש תחביב מאוד מעניין. היא אוהבת לרקום מפיות. כשסבתא הייתה קטנה, אמה לימדה אותה.  יש לה בבית הרבה מפיות. אבל יש מפית אחת  מיוחדת במינה. סבתא שלי הביאה אותה מאוקראינה. היא שומרת על המפית הזאת כי היא מזכירה לה את אמא שלה. המפית הזאת תלויה עכשיו על הקיר בבית סבתי.

אפשר  להתרשם מתמונת רקמה על המפית ומהעבודה היצירתית של סבתא.  יש שם פרחים באגרטל  וציפורים..

גם אני לומד לרקום על מפית. סבתא שלי מלמדת אותי .

המאכלים של סבתא

המאכל האהוב עלינו הוא בלינצס. את המאכל הזה אנחנו אוכלים בעיקר בחגים.

המאכל הנוסף שאנחנו אוהבים הוא אלדושקי – זה כמו בלינצס אבל ממלאים בתפוח אדמה או אפשר לשים דבש. את המאכל הזה אנחנו אוכלים גם בחגים ובעיקר בנוויגוד.

עוד מאכל טעים הוא פילמני ממולא בבשר. מאכל שאוכלים בימים הקרים.

עוד מאכל אליוויה – אוכלים בימי הולדת, בנוויגוד, זה סלט מיונז עם הרבה תוספות.

לקינוח, אנו אוכלים בימי הולדת עוגה שנקראת נפוליאון – זו עוגה שסבתא מכינה, היא עשויה מדפי בצק וממולאת קרם.

הזוית האישית

סבתא טניה והנכד מקסים, תיעדו יחד את סיפורה של סבתא טניה, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס כוכב הצפון.

מילון

מעבורת
כלי שיט רחב שתכלית תפקידו לשאת בני אדם

ציטוטים

”כל אדם הוא מיוחד וצריך לכבד אותו “