מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסבתא מתחנת הנסיונות

סבתא ואני בתכנית הקשר הרב דורי
סבתא בילדותה
סבתא שלי גרה בילדותה בתחנת ניסיונות לחקלאות

הסיפור של סבתא שלי נעמי שריר לבית  קרול

השם של סבתא שלי הוא נעמי שריר. מקור שמה הוא תנכי ממגילת רות (סבתא רבתא של דוד המלך).שמות החיבה שלה הם: נעמה'לה, נעמצה. שם משפחתנו – שריר עוברת מהשם המקורי שטראוס.

כאשר נולד בנם השני של סבא וסבתא שלי, צור הם החליטו לעברת את השם לשריר, שם זה הוצע והתקבל ע"י חבר שזמן קצר אחר כך נהרג במלחמת יום הכיפורים. לסבתא שלי קראו נעמי קרול לפני החתונה. היא נולדה בתאריך: 9.12.1942 (נר שביעי של חנוכה ), בבית החולים העמק בעפולה בארץ ישראל.

סבתא נעמי היא הבת הצעירה במשפחה של שני ילדים, יש לה אח בכור עודד, בתור הבת הצעירה היא הייתה מפונקת יותר וזכתה ליותר "זכויות".

סבתי בילדותה

סבתא נעמי גדלה באזורים שונים בארץ (עקב עבודתו של אבא שלה עמיחי), אבל נוף הילדות המשמעותי הוא כאשר היא ומשפחתה עברו במלחמת העצמאות לרחובות – שם גדלה 3 שנים. הם גרו בתחנת הניסיונות של משרד החקלאות והיו 5 ילדים לבד בתחנה, שם סבתא חוותה חוויות ילדות מאוד יפות.

סבתא ומשפחתה עברו לרמת השרון גם כן במסגרת עבודת אביה עמיחי, שזו הייתה התחנה האחרונה שלהם. כאשר רמת השרון הייתה מושבה חקלאית כפרית עם הרבה מאוד חיים יפים ומעניינים. שם למדה סבתא בבית ספר, והם גרו בצריף שוודי שהיה בית לכל דבר עם שלושה חדרים מרפסות וגינה.

סבתא בילדותה דיברה עברית למרות שבבית סבתא חסיה דיברו יידיש. החפץ שסבתא זוכרת מהילדות הוא תכשיט של סבתא שלה חסיה שמשמש אותה עד היום. החפץ שמור לסבתא לקישוט של החולצה. המאכל האהוב עליה מילדותה כרובית במיץ לימון, חצילים במיץ עגבניות ועוגת גבינה.

האירוע המיוחד שסבתא זוכרת מצעירותה הוא: השלג של 1951 בתחנת הניסיונות.

שירי הילדות של סבתא הם: שתי שושנים, כחול ים המים – שירים ששרו ההורים שלה וסבתא ממשיכה עד היום לשיר אותם בשפה עברית. ביידיש השיר צימוקים ושקדים שסבתא חסיה נהגה לשיר וסבתא נעמי יחד איתה.

המשחקים שסבתא שיחקה בילדותה הם: חמור ארוך,  עמודו,  דודס,  תופסת,  מחבואים , גומי, קלאס, חמש אבנים מחניים…… את המשחקים היא מוכנה לשחק גם היום. התחביבים של סבתא שהייתה קטנה היו: אוסף בולים ומטבעות, טיולים ומחנות טיפוס….

סבתא הלכה לגן ילדים בירושלים. התחילה בבית ספר יסודי ברחובות והמשיכה ברמת השרון. בתיכון למדה בתיכון חדש שבתל אביב במגמה הביולוגית, הבית ספר היה מאוד מיוחד מאוד סוציאליסטי הקשור לתנועות הנוער. מגיל ההתבגרות סבתא זוכרת את תנועת הנוער והחברות שהייתה לה שם.

מקום העבודה הראשון של סבתא הוא בית החולים המרכזי בבאר שבע. סבתי למדה בבית החולים אסף הרופא פיזיותרפיה 4 שנים והיא בחרה במקצוע זה מתוך המלצה של פיזיותרפיסטית. לדעת סבתי מקצוע זה הוא מכונן מעניין ונותן סיפוק רב, והיא נאמנה למקצוע. סבתא עבדה במקצוע זה 55 שנים ולא החליפה מקצועות אבל יש לה הרבה תחביבים כמו: צילום. בנוסף היא מאוד אוהבת ונהנית לתרום לאחרים.

את סבא הכירה סבתי באחד מטיולי "12 המרגלים" (קבוצת מטיילים) למצדה, בשנת 1961. הם התחתנו בשנת 1965 והחתונה התקיימה על הר הכרמל, כי סבתה של נעמי חנה כבר הייתה מבוגרת וזקנה, החתונה נעשתה במסגרת משפחתית, כי סבא עמיחי (אביה) נפטר מספר חודשים לפני. סבא וסבתא התחתנו בגיל 24 – 25 ונולדו להו ארבעה ילדים: עמיחי (עמי) 1966, צור 1969, הדס 1971 וישי 1974.

בצבא סבתי שירתה בבית החולים סורוקה כפיזיותרפיסטית, היא קוראת לזה "תקופה מאוד מכוננת בחיי העצמאיים". סבתא חוותה את כל מלחמות ישראל: מלחמת השחרור וסיני כילדה ואת יתר המלחמות עד היום כבוגרת.

סבתא מספרת: "כל מלחמה כשלעצמה היא תקופה קשה את מלחמת השחרור עברה בירושלים כילדה כאשר הבריטים עדיין היו בשלטון ואחר-כך ברחובות בתעלות המגן, כאשר ראתה את המטוסים המצריים מנסים להפציץ את מכון ויצמן. מירושלים לרחובות עברו סבתא ומשפחתה במשוריינים. במלחמת ששת הימים השתתפה כפיזיותרפיסטית במרכז השיקום של בית לוינשטיין עם הפצועים של המלחמה ואת מלחמת יום הכיפורים בבתי חולים בתל אביב.

לאושרה הרב של סבתי יש לה ארבעה ילדים: עמיחי, צור, הדס וישי. לעמיחי (עמי) יש 3 ילדים: בר, אלה ואלון. לצור יש 4 ילדים: גל, תומר, יובל ומיכל. להדס יש 3 ילדים: זהר, שחר וסהר. לישי יש 3 ילדים: יעל  (אני), זיו ותמר (תותי). 13 נכדים נפלאים מגיל 6 ועד גיל 20 ואנו מתראים מדי שבוע.

המנהגים המיוחדים שיש במשפחתנו הם: מפגשים משפחתיים בשמחות, מפגש שנתי בחנוכה בבית הקברות בקרית שאול להעלות את זכרם של הוריי סבתי עמיחי ואסתר ואת הורי סבי מילי וקבא, מסיק משותף בחלקה של סבא וסבתא שלי בכורזים, נסיעות משפחתיות לסקי בחו"ל ולחגוג את פסח במדבר, כבני ישראל.

החג האהוב על סבתי הוא חנוכה כי בו היא נולדה. ישנם מספר חפצים שעוברים מדור לדור בעיקר ספרים שנכתבו על המשפחה. סבתא גאה מאוד במשפחתה המורחבת וכן במשפחתה הגרעינית – ילדיה, כלותיה, חתנה ובנכדיה. המשפחה גרה כשבט בגליל העליון: כחל-כורזים-מרום גולן.

כולם מחוברים אחד לשני מכבדים אחד את השני ובמיוחד אוהבים ושותפים מלאים לכל.

סבתי וסבי בגמלאות כבר 20 שנה, מאוד נהנים ביחד מתנדבים ומאוד פעילים, אין להם רגע דל! יש להם בית מטופח עם חלקת אדמה ובה גינה פראית ויפה, עצי פרי, מטע זיתים, שטח של הדסים, כלבים, חתולה והרבה ציפורים וחיות מן הטבע.

הזוית האישית

יעל: מאוד נהניתי במפגשים ולמדתי רבות על סבתא, מה שלא ידעתי עליהם בכלל. הייתה לסבתא הזדמנות לספר לי את הסיפור כי בדרך כלל אין לה הזדמנות לעשות זאת ובזכות התוכנית ישבנו שתינו מדי שבועיים וממש הייתי קשובה.

מילון

תחנת ניסיונות
מקום שבו ניסו זנים חדשים לחקלאות

ציטוטים

”סבתא שלי אוכלת חמאה עם לחם ולא לחם עם חמאה כי הייתה מאוד רזה בילדותה“