מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסבתא הברזילאית המדהימה שלי

איתי וסבתא קרולינה
סבתל'ה בינקותה
הקהילה היהודית המיוחדת והפעילה בקוריטיבה

שמי קרולינה לרנר, ונולדתי בברזיל בעיר סאן פאולו. בגיל 7 עברתי לגור בקוריטיבה.
השורשים שלי החלו במולדוביה בעיר איסמאיל ב-1906, שם הסבים של אבא שלי עם ילדיהם הגיעו לדרום ברזיל לעיר פורטו אלגרה. בעיר זאת אבי נולד.
ההורים שלו התחתנו בברזיל ועם הזמן המשפחה עברה לגור בסאו פאולו. שם אבא שלי פגש את אימי שגם הייתה בת של הורים שהגיעו מאותה העיר במולדוביה.
 
החיים היהודים בקורטיבה 
בקוריטיבה הייתה קהילה יהודית מאוד פעילה ומאוחדת. בחגים החשובים היינו נפגשים בבית הכנסת.
היה גם מרכז קהילתי גדול שבימי שבת וראשון היו בו פעילויות ספורטיביות: בריכת שחייה, מגרשי כדורגל וכדורסל, אולם אירועים שבו היו מתקיימים מסיבות חתונה, מסיבות, חגי ישראל ואירועים חשובים אחרים כמו הרצאות על נושאים ביהדות, טקסים ליום העצמאות של ישראל, טקס ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ועוד.
באותו מקום הוקם שבט צופים יהודים לראשונה, ואני הייתי מדריכה של ילדות בנות 5 עד 9 שנים. בעקבות מלחמת ששת הימים הגיעו שליחים לברזיל לשכנע צעירים לעלות וללמוד בארץ. 
 
העלייה לישראל 
 
במרץ 1969 עליתי לבד כשהייתי בת 20. הגעתי לארץ באונייה תאודור הרצל, בהפלגה שארכה 16 יום מברזיל עד לנמל בחיפה. הלכתי ללמוד עברית באולפן סטודנטים בנצרת עלית. היינו קבוצה גדולה של סטודנטים מכל העולם. הייתי צעירה מאוד, לא היו לי בעיות מיוחדות של קליטה, הכל היה חדש בשבילי והתלהבתי מאוד מארץ ישראל – מהאנשים, מהיופי של המדינה, ומצורת החיים בה.
ביום הראשון שהגעתי לארץ ולאולפן בנצרת עלית הכרתי את בעלי ויקטור אשר הגיע כמתורגמן של קרוב משפחה מארגנטינה. זו הייתה פגישה מקרית וחפוזה, היות לא הצטרכתי מתורגמן כי אני דוברת ספרדית ופורטוגזית. אחרי שסיימתי את הלימודים באולפן עברתי לגור וללמוד באוניברסיטת חיפה. באותה תקופה אני וויקטור נפגשנו שוב, ובקומזיץ ביום העצמאות של 1970 התחלנו להיות חברים. לאחר שנה התחתנו ונשארנו לגור בחיפה. באותו הזמן הפסקתי ללמוד באוניברסיטה, והלכתי לעבוד כדי לעזור לכלכלת הבית.
בעקבות עלייתי לארץ משכתי את כל המשפחה. לאחר שנה האח הגדול ומשפחתו עלו לארץ ולאחר שנתיים אחי השני עלה עם משפחתו. הורי עלו לארץ לאחר שנולד בני הגדול יניב, אבא של איתי, וזאת חודש לאחר שפרצה מלחמת יום הכיפורים!
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים בעלי גויס ביום הראשון של המלחמה ואני נשארתי שוב לבד עם תינוק בן 10 חודשים. מאחר שאני והאחים שלי לא גרנו באותה תקופה באותה העיר, הצטרכתי להתמודד לבד עם האזעקות והירידה למקלטים. זו הייתה תקופה קשה במיוחד. ויקטור היה מגויס במשך חודשיים וחצי והגיע פעם אחת לחופש לאחר כחודש למשך 24 שעות.
 
בהמשך נולדו לנו עוד 2 בנים, גרנו בחיפה ובשנת 1989 עברנו לגור בנהריה שהייתה עיר מאוד אהובה אלינו. 
 
העשרה
הדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת ברזיל של היום.
בברזיל היה עץ שהיה מבוקש מאוד באירופה באותה תקופה (pau-brazil) וסוחרים היו שטים לברזיל כדי להביא ממנו לאירופה. עקב המסעות האלו החלה להיווצר אוכלוסייה של קבע בברזיל. בשנים 1500-1570 מספר היהודים שהיגרו לברזיל היה גדול, ובאופן הדרגתי נוצרה קהילה יהודית. ב-1567 הוחל איסור יציאת אנוסים מפורטוגל שבשנת 1580 (כאשר פורטוגל איבדה את עצמאותה לספרד) הפך לחוק. לכן יציאת יהודים לברזיל הפכה קשה יותר, אך למרות זאת, תמורת תשלום, ההגירה של יהודים לברזיל המשיכה. זו הייתה תחילתה של תקופה קשה לקהילה היהודית, וחבריה נזהרו מאוד מלהבליט את יהדותם. קיימים מספר מיתוסים, לפיהם בין כובשי ברזיל היו יהודים אנוסים. (ויקיפדיה)
 
תשע"ו, 2016

מילון

אולפן
מוסד ללמוד השפה העברית לעולים חדשים

ציטוטים

”התלהבתי מאוד מארץ ישראל, מאנשים, מהיופי של המדינה ומצורת החיים בה.“

”בעקבות מלחמת ששת הימים הגיעו שליחים לברזיל לשכנע צעירים לעלות וללמוד בארץ.“

”הגעתי לארץ בהפלגה באונייה "תאודור הרצל" שארכה 16 ימים מברזיל עד לנמל חיפה.“