מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הסבא והנכד

אני רועי והסבא שלי רפאל בקשר הרב דורי
ההורים של סבא עם עשרת הילדים של המשפחה
הילדות במרוקו מנהגים והעלייה לארץ

נולדתי בעיר ספרו במרוקו בשנת 1943, לפניי נולדה אחות בכורה בשם רחל ז"ל, אשר נפטרה בעודה תינוקת.

מילדותי זוכר אני את הבית בו גרנו עם שורת מדרגות המובילות לקומה מפוצלת לשתי יחידות דיור עם עליית גג. שם גרנו יחד עם סבא וסבתא. בשכונה גרו גם משפחות ערביות ולא זכור לי שהתחברנו עם הילדים שלהם.

בהיותי בן 7, זכור לי אירוע של אסון טבע אשר פקד את העיר. היה זה בערב חג סוכות (1950) כל המשפחה עסקה בהכנות והתארגנות לחגוג בסוכה שהייתה על הגג, ואז החלו רעמים וברקים עם גשם זלעפות אשר הציף את גדות הנהר וסחב עמו בתים וחנויות עם עשרות קורבנות, בניהם 21 יהודים אשר נספו בשיטפון, ואחרים נותרו חסרי כל.

זוכר אני כיצד סבי וסבתי קלטו בדירתם חלק מהנפגעים אשר נותרו ללא מגורים, והיתר נקלטו בכיתות בית הספר.

בילדותי למדתי בבית ספר "אליאנס" לימודים כללים מיום שני –שישי. בימי ראשון למדתי בבית ספר תורני בשם "אם הבנים" שם לימדו אותנו קרא וכתוב בעברית וכן קריאת התורה ותפילות.

כנראה שהייתי תלמיד עם קליטה טובה כך שזה אפשר להוריי לחגוג לי בר מצווה באישור הרב בגיל 11 שנה, עם המשפחה המורחבת. בעקבות המאורעות והתנכלות הערבים ליהודים, את הבר מצווה נאלצנו לחגוג בשקט בבית עם שמיכות על החלונות על מנת לא להתגלות לשכנים הערבים.

עלינו לארץ כחודש אחרי הבר מצווה בגלל המאורעות והפרעות מצד הערבים אשר החלו עם עזיבת הצרפתים את מרוקו. שני דודים שלי נפגעו בהתקלות עם הערבים ברחוב וזה גרם להם לעלות לישראל לפנינו.

העלייה ממרוקו הייתה חשאית בלילה כאשר העמיסו אותנו על משאית שהובילה אותנו לקזבלנקה ומשם הפלגנו באנייה לנמל מרסיי שבצרפת.  מיקמו אותנו באוהלים במחנה מעבר להמתנה לעלייה לארץ, שם שהינו כחודשיים עד שהגיע תורנו בהתאם להגעת האנייה אשר הובילה אותנו לנמל חיפה. לנו כילדים השהייה במחנה הייתה חוויה מיוחדת השתוללנו ושיחקנו, ועמדנו בתור לחלוקות מזון לכל המשפחה.

כשנה לפני העלייה חשדו בבית הספר שלכול ילדי הכיתה יש גזזת ואילצו אותנו לקבל טיפול של הקרנות בראש. הפגיעה כתוצאה מההקרנות מלווה אותי עד היום. במרוקו, לפני העלייה נולדו להוריי, חוץ ממני עוד חמישה אחים ואחות. ובארץ נולד עוד אח אחד ושתי אחיות. אכן משפחה גדולה, שבעה בנים ושלוש אחיות.

זוכר אני שבן גוריון הבטיח למשפחות של עשרה ילדים בונוס מיוחד, אך אחרי שנולדה האחות העשירית במניין המשפחה תמה תקופת ההבטחה כך שלא קיבלנו שום הטבה וזו הייתה ממש אכזבה גדולה למשפחה.

לאחר הקליטה של המשפחה במושב "יד רמבם" היות ולא היה בית ספר עדיין נשלחתי לפנימיה (ישיבה חקלאית) כך זה הקל על המשפחה. משם עברתי עוד 2 מוסדות עד הגיוס לצה"ל. בחופשים בתיכון וגם בצבא עבדתי בחקלאות ע"מ לעזור למשפחה וגם לדמי כיס עבורי, עד השחרור והתחלת עבודה בתעשיה האווירית.

המפנה בחיי החל לאחר שהכרתי את אישתי כתיירת בארץ. לאחר החופשה היא חזרה לארץ מולדתה בצרפת. שנה אחרי, בחופשתה השניה בארץ נפגשנו שוב והחלטנו להתחתן ולהקים משפחה בישראל, וזה הביא בעקבותיה גם את הוריה. המפנה חל גם בהסבה מעבודה בתעשיה האווירית לתעסוקה יחד עם אישתי בענף האופנה בו היא עסקה עד עלייתה ארצה, וממשיכים לעבוד בזה יחד גם היום.

בחופש הגדול היות והמשפחה גרה במושב יד רמב"ם ניצלתי כל חופשה לעבוד בחקלאות, וכך דאגתי לדמי כיס בשבילי וגם עזרתי קצת למשפחה.

החברים הטובים שלי היו מתקופת לימודיי בפנימייה ובשירות הצבאי.

אחרי החתונה עם אשתי אירן, התחלתי והתמדתי לשחק טניס בחולון, בזמני החופשי.

בילדותי אהבתי את חג הפסח וחג הסוכות, חגים בהם התכנסה וחגגה כל המשפחה עם הדודים  הדודות ביחד עם כל הילדים. בין פורים לחג הפסח התגייסנו כולם לנקות לצבוע ולשפץ את הבית לקראת החג. ולקראת ערב פסח דאגנו להכשרת הבית ושלא יישאר שום חמץ. להוריי היה מנהג לעבור עם נר בארונות כדי שלא יישאר חמץ בבית. לקראת ליל הסדר הגיעו כל הדודים והדודות עם ילדיהם כשהשולחן היה ערוך וחגיגי לקראת ליל הסדר. חג הפסח נמשך שבעה ימים ולמחרת חגגנו את יום "המימונה" שבו יצאנו לפארק יחד עם המשפחה ובערב היה מנהג לערוך שולחן חגיגי עם מתוקים ומפלטה (סוג של לאפה), ובקצה השולחן ערכנו טקס "ברכות" לבריאות ולאורך ימים שכל אחד בירך את השני עם ירק טבול בחלב על המצח.

האירוע המשמעותי ביותר הזכור לי אחרי העלייה לארץ הוא מצעד הצבאי ביום העצמאות, ולא פספסתי אפילו פעם עד אשר הממשלה החליטה להפסיק את המצעד.

רפאל מספר על המוזיקה

במרוקו שמענו יותר מוזיקה ערבית וצרפתית. בבית הכנסת אהבתי לשמוע ולהשתתף בפיוטים בשעות התפילה. אחרי העלייה לישראל אהבתי כמובן שירים ישראלים בעברית. אהבתי לשמוע את הזמר ג'ו עמר שגר אתנו במושב, והתפלל אתנו בבית הכנסת.

עוד זמר שאהבתי לשמוע, זמר צרפתי בשם אנריקו מסייאס רכשתי את תקליטיו והכרתי כמעט את כל השירים שלו.  אהבתי ואוהב  גם את חוליו אגלסיאס.

כנער אהבתי גם את להקת "האריות" אשר הופיעה במועדון "קליפסו", ואת להקת הגשש החיוור השלישיה הכי מבדרת ומצחיקה !!!!!!

כיום אני אוהב את אייל גולן, משה פרץ, יואב יצחק , שלמה ארצי ועוד ….

ספר התורה

סבא של סבא שלי, אבא אפריאט, רכש את ספר התורה בשנת 1922 במרוקו, עם עלייתו ארצה הביא את ספר התורה יחד איתו ממרוקו לארץ. כיום, הספר הוא אחד מאוסף ספרי התורה הנמצאים בבית הכנסת "הראל" בהר אדר, שם גר ומתפלל דויד אחיו של סבא שלקח את הספר תחת חסותו.

ביום שישי בחודש ינואר 11.1.19 ביקרתי עם סבי בבית הכנסת "הראל" התרשמנו והתרגשנו מאוד מבית הכנסת המיוחד והמושקע, ובמיוחד מארון הקודש שם שמור ספר התורה המועבר מדור – לדור.

 

הזוית האישית

רפאל: "בפגישות הקשר הרב דורי ניתנה לי הזכות להכיר מקרוב את הנכד שלי רועי ואני מודה על היוזמה של הבית ספר ותודה מיוחדת למיטל. "למדתי על רועי שהוא ילד מקסים חכם וכיף להיות בחברתו". "אני רוצה לאחל לך את כל הטוב שלבעולם! והצלחה בכל אשר תלך!"

רועי: "אני למדתי על הילדות של סבא במרוקו". "אני רוצה לאחל לך בריאות אושר ויושר!".

מילון

צמודונים
טייץ

מופלטה
סוג של לאפה שאופים במוצאי חג הפסח

ציטוטים

”"מציאות חן ואהבת הזולת"“

”"תחייך אל העולם והעולם יחייך אליך חזרה"“

”"תחשוב אופטימי והכל יהיה לך חיובי"“

”"אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני?"“