מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הנצחת אבי מאיר גזה

סבתא תמר אוריאלי והנכדה יעל ז'אק
מאיר גזה אביה של תמר אוריאלי
חייו של אבי בזמן מלחמת העולם השנייה ועלייתו ארצה

לזכרו

אבי נולד בשנת  1910 בעיר ששמה סרמש במחוז טרנסילבניה וזה היה שייך לאימפריה האוסטרו הונגרית.הוא בכור לאביו ישעיהו ואמו שרה. אמו נפטרה בהיוולדו. שפת אמו הייתה הונגרית וקצת גרמנית. בהמשך לאחר העברת המחוז לרומניה בעקבות מלחמת העולם, למד גם רומנית.

שנותיו הראשונות עברו בחיק המשפחה והוא למד בחדר. בגיל 13 לאחר בר המצווה הוריו החליטו שעליו ללמוד מקצוע ולפרנס את עצמו ולכן שלחו אותו להיות שוליה בביתו של מישהו שלימד אותו מסגרות. בתור שוליה הוא קיבל אוכל ומגורים. כל שנה היה צריך לעבור מבחני התמחות מקצועיים ואז קיבל תעודה. מפגשיו עם משפחתו נהיו נדירים ולאחר לימוד המקצוע הוא נדד בעקבות הפרנסה לכול מיני מקומות. בנדודיו התפרנס ממסגרות.

עם הסכם וינה בין שליטי הונגריה והיטלר, הועברה טרנסילבניה לשליטת ההונגרים. בסוף נדודיו הוא הגיע לסובטה.סובטה היתה בטרנסילבניה שייכת לאימפריה האוסטרו הונגרית. טרנסילבניה הועברה אחר המלחמה לרומניה. סמוך לכניסת הגרמנים לטרנסילבניה אבי התחתן עם בחורה בשם רוזליה שהוא פגש בסובטה.לאחר כמה זמן נולדה להם בת בשם מרתה.

תמונה של תעודת הלידה של מרתה מתאריך 2/12/1943

תעודת הלידה של מרתה

סרטיפיקט

עם כניסת הגרמנים להונגריה וטרנסילבניה, הגרמנים התחילו להשמיד את היהודים וממש "צדו" אותם ברחובות. השמדת היהודים בחבל ארץ זה, היה מן האכזריים וה"יעילים" שהיו באותו הזמן ברומניה. אביו של אביו, דודיו של אבי כולם נספו במחנה אושוויץ.

אבי היחיד ששרד ממשפחתו הענפה. באחת האקציות (הגרמנים היו תופסים יהודים אפילו באמצע הרחוב) תפסו את אבי ושלחו אותו למחנה עבודת פרך. לאחר כמה שנים הוא הכיר את אמי, רחל וכך הגעתי לעולם. אני בת יחידה להורי. אבי אחרי שראה וחווה את זוועות השואה לא רצה בילדים.

בזיכרוני נישאר רגע שבא אלינו איש שלא ידעתי מי הוא והוא סיפר מה עלה בגורל מישפחתו. זאת היתה עדות בגוף ראשון (בדיעבד התברר שהאיש היה אח של אשתו הראשונה של אבי. הם נלקחו יחד עם כל יהודי טרנסילבניה לאשוויץ) הם כמובן לא שרדו.

עלינו ארצה בשנת 1964 באנייה. הועברנו לאשקלון לשכונה חדשה לגמרי, מסביב חולות וללא צמחיה. זה היה הלם. עם השכנים לא הייתה תקשורת. אבא עבד בתל אביב במסגרות ואמא עבדה במלונות, עבודה מזדמנת. אני עברתי לבן שמן. הורי מעולם לא התלוננו. הכל נראה להם טוב יותר ממה שעברו, ועברו תקופה מאוד מאוד קשה.היה קשה והפרנסה לא היתה כל כך מצויה.

תמונה של אבי לפני מותו

אבי מהיותו בודד ללא משפחה רחבה, זכה דרכי למשפחה מורחבת. הוא זכה לנכדים ואפילו הספיק לראות נינה אחת.

תמונה של בנותי: אורית, מור, ושחר

 

תמונה של הנכדים שלי 

המצגת להנצחת אבי

הזוית האישית

יעל: היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא וללמוד ממנה דברים חדשים, מאוד נהניתי לעשות את הפרויקט. שמחתי מאוד שסבתא נפתחה בפני וסיפרה את הידוע לה על סבא רבא שלי, זה הוסיף לי ידע על המשפחה שלי.

תמי: נהנתי מאוד לעבוד עם הנכדה שלי וגם מאוד התרגשתי מזה שיכולתי להעביר לה את המעט שידוע לי על קורות חייו של אבי. למיטב ידיעתי, אני היחידה שמספרת את קורותיו ומזכירה את קיומם של אישתו ובתו הראשונות. היתה לי הזכות והעונג לעשות זאת עם נכדתי ונינתו

מילון

אקציה
ריכוז יהודים לשם איסוף ושילוח למחנות ההשמדה

ציטוטים

”לולא סבתי אשתו ובתו הראשונות וגם כול משפחתו היו נמחקים מההיסטוריה “