מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הנערה מהמושבה הגרמנית

התמונה צולמה בבית שלי בכפר.
סבתא בעת שרותה הצבאי
המסע

הנערה מהמושבה הגרמנית

נולדתי בשנת 1948 עם קום המדינה לאם שברחה ממצרים ואבא שהגיע בדרך לא דרך מפולין. לאחר תלאות רבות הקימו את ביתם בחיפה במושבה הגרמנית, בית עם שלוש קומות חצר גדולה עם בוסתן של עצי זית, רימונים, ותאנים. גרנו בקומה השלישית, שלושה חדרים מטבח ושירותים משותפים לעוד שלוש משפחות בקומה, הדובדבן שבקצפת הייתה המרפסת שממנה נשקף נוף לים ולעיר התחתית. השכנים היו בדרך כלל ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם במלחמה, וכאלה שהקימו משפחה חדשה.

האווירה בשכונה הייתה בהתאם למצב הנפשי שלהם,המון צעקות בכי ועצבות, היו גם משפחות יקיות שבעצם הצילו את האווירה בשכונה. ולשמחתי איתם התחברתי, נשאבתי למוזיקה שלהם, לתרבות ולשיח. כולם הכירו את כולם בשכונה חלקם התחברו וחלקם התבודדו. האבות עבדו קשה לפרנסתם, האימהות נשארו בדרך כלל בבית בישלו ניקו וריכלו בצעקות דרך המרפסות,

למדתי בבית הספר הגפן, שונה לגמרי מבתי הספר של היום, בבקרים מיסדר הדגל, התעמלות  ולכיתות, הכי אהבתי שיעורי זימרה, מלאכה וחקלאות, לכל ילד ערוגה  אני בחרתי לגדל אמנון ותמר. את המורים אהבתי פחות, היד על הסרגל הייתה קצרה ולא נעימה ממכות שנהגו לתת, גם הם הגיעו מעבר לים  עם תסכולים לא פשוטים. החיים היו קשים, אכלנו מעט מאחר ולא היה מספיק כסף, ביצים חמאה בשר ועוף היה בגדר חלום, כך חייתי בשכונה עד גיל 12, נאלצתי לעזוב את השכונה לאחר מות סבתי האהובה, ולספוג בכאב את גירושי הורי. וכך נפרדתי באנייה לכיוון צרפת עם אימא.

השייט על הים היה חלום והרבה תקוות לבאות, חצי שנה ביליתי בדרום צרפת אצל הדוד עד שאמא תסתדר, נרשמנו לבית הספר היהודי לא רחוק מפריז, הרגשתי פעם ראשונה מה זה גזענות, מאחר ואבי היה פולני היינו צריכים להירשם אצל הספרדים מאחר ואמא ממצרים (והיא בכלל אשכנזייה) ושוב חוזר חלילה… מרוב יאוש הכניסו אותי בסוף למנזר  ליד פריז בשם מאלן, קבלו אותי בזרועות פתוחות מאחר והגעתי מארץ הקודש, התייחסו אלי נפלא! ושם פעם ראשונה הייתי הכי מאושרת, מקובלת חרוצה ואהובה לבריות.

כעבור שנתיים חזרתי לביקור בארץ אצל אבא שהתחתן בשנית, פגשתי חברות חדשות נשאבתי לתנועת הנוער וכאן הגעתי למסקנה שאשוב חזרה לארץ עם סיום הלימודים,וכך היה התגייסתי לנח"ל נהניתי מכל רגע.

עם סיום השרות הפלגתי לצרפת לבקר את המשפחה, ועל האנייה פגשתי את בעלי לעתיד, מושבניק בשם דן, על סיפון האנייה, הוא נסע לעבוד בחקלאות באנגליה, נפרדנו במרסיי .

לאחר קבענו שניפגש כאשר נשוב ארצה, וכך הגעתי לעמק יזרעאל למושב כפר יהושע, למשק. חקלאי  עם רפת חלב, מטע אגסים משתלה של עצי פרי ולול רבייה. דור המייסדים הגיעו בעליה השנייה מרוסיה לתל יוסף, הסבא והסבתא היו בגדוד העבודה, הסבתא סללה את הכביש בצמח. עם הקמתו של הכפר, הם הגיעו עם בנם בכורם שהמשיך לעבוד במשק עם אשתו יהודית ילידת הכפר. ארבעה ילדים נולדו להם בניהם דן בעלי, וגם לנו נולדו ארבעה וכולנו נרתמנו לעבודות המשק באהבה רבה.

כעת הנערה מהמושבה הגרמנית סבתא לשבעה נכדים, ומקווה שגם הנכדים ימשיכו את המורשת, לתפארת הדור החמישי במשפחה ולתפארת מדינת ישראל.

הזוית האישית

סיפורה של תמר גלעדי תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

מילון

המושבה הגרמנית
שכונה טמפלרית בעיר התחתית בחיפה.

ציטוטים

”הרגשתי פעם ראשונה מה זו גזענות מאחר ואבי היה פולני “