מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הנס הגדול וסעודת הודיה בט"ו בשבט

סעודת ההודיה של סבא שאול
סבא שאול בצעירותו במרוקו

נולדתי בשנת 1935 בכפר טלמסלה שליד העיר ורזאזאת, דרום מרוקו. עוד בהיותי ילד עברו הוריי לעיר קזבלנקה ולפרנסתנו רכשנו חנות מינימרקט.

הוריי וארבעת אחיי עלו ארצה והשתקעו בכרם בן זימרה. אני נותרתי לבד במרוקו, וכבחור שיודע את סודות המסחר המשכתי להחזיק בחנות וברכוש המשפחה עד שעליתי לארץ ישראל. בתקופה זו הגעגוע להוריי היה עז. הקשר עם הוריי היה באמצעות מכתבים ששלחנו בינינו.

פעם אחת שלחתי מכתב למשפחתי בארץ ישראל באמצעות רבי סעדיה בן שמעון מהעיר מוגדור, שעסק במסחר בקזבלנקה וסחר בתבלינים, תה, קפה ועוד. רבי סעדיה נהג להגיע לארץ ישראל וכשחזר למרוקו הוא סיפר לי על שלום הוריי ועל הצער שיש להוריי על כך שאנו לא מתאחדים. המסר שבר אותי ומרוב צער חליתי במחלת הטיפוס ונפלתי למשכב למשך שלושה חודשים. באותם ימים גבתה מחלת הטיפוס המון קרבנות.

 סעודת הודיה בט"ו בשבט וההחלטה לעלות לישראל 

שלושה חודשים הייתי בסכנת חיים וטיפלו בי בני משפחתו של אברהם פרץ, אחד מהקליינטים הקבועים שלי בחנות. הרופא בא לבדוק אותי בכל יום.

כשנרפאתי סוף סוף, ערכתי סעודת הודיה בט"ו בשבט של שנת 1959, ובאותו זמן קיבלתי החלטה לעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם משפחתי. שילמתי את חובותיי לספקים, ויתרתי על חובות הצרכנים – ויצאתי לצרפת כתייר.

פניתי לסוכנות היהודית בקורדרינס בעיר מרסיי, שם קיבלתי אישור עלייה והפלגתי עם האנייה הראשונה "ליוטה", שעגנה בנמל מרסיי לכיוון נמל חיפה בארץ ישראל. ההפלגה נמשכה כחמישה ימים. מנמל חיפה נסעתי למושב כרם בן זימרה, היישר לבית הוריי, שם השתקעתי. התחתנתי עם שולמית לבית ביטון.

כאן המקום לספר שאשתי ואני נולדנו בכפר טלמסלה באותו חדר ממש – אך לא נפגשנו כלל במהלך כל השנים במרוקו, אלא רק בארץ ישראל!

ב"ה נולדו לנו עשרה ילדים וכיום אנחנו חובקים 43 נכדים ונין אחד.

מילון

רדה דה ולידין
הקב"ה יתן לך את הזכות של ההורים שלך. משפט שנאמר מההורים על הילדים שלהם

ציטוטים

”מכל מלמדי השכלתי“