מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המשפחה הראשונה בחצור הגלילית

אנדרטה חצור הגלילית
מבט על חצור מראש פינה
ילדות בחצור הגלילית

ילדות בחצור הגלילית – המשפחה הראשונה ביישוב

שמי אסתר גואטה, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ורוצה לספר על החיים שלי בלוב בעיר טריפולי בה נולדתי. על המסע לארץ ועל החיים בארץ ישראל!

כשעלתי לארץ , הייתי בגיל שלוש. עלינו לארץ והעבירו את המשפחה לראש פינה, שזה נמצא בגליל העליון. משם אחרי תקופה עברנו לחצור הגלילית. היינו שם המשפחה הראשונה שעלת למקום. בחצור הגלילית הייתי בגן ילדים ואחר כך בבית ספר.

בבית ספר היו מעט  מאוד ילדים. היה לנו ממש כיף ללמוד שם. המורות שלימדו שם בבית ספר ו היגיעו ללמד ממקומות רחוקים. לנו הילדים היה ממש כיף, כי המורים היו באים לבתים שלנו.

גרנו בבית לא גדול. הייתה לנו גינה ממש גדולה ויפה . בתקופה ההיא לא היה שום דבר לקנות, הכל עשו לבד. אמא הייתה קולה קפה וטוחנת אתו במכתש ועלי. אמא הייתה טוחנת חיטה באבן רחיים לקמח. היא הייתה מיבשת עגבניות.

כשעלינו לחצור הגלילית, אני זוכרת,  לא היה לנו חשמל ולא גז. יום אחד עברה משאית והתחילה למכור כיריים ובלוני גז והתפעלנו מהגז. לקירור, היינו קונים חצי בלוק של קרח. אצל מוכר הנפט היינו קונים ממנו נפט ומפעילים את הפרימוס והפתיליות. כדי להתקלח אמא הייתה מדליקה את פרימוס ושמה את הדוד עליו עם המים. ככה היינו מתקלחים.

כשאבא בא לארץ הוא לא מצא עבודה. יום אחד בא אדם אחד ושאל מי רוצה לעבוד בחברת מים מקורות ? אמא שלי הלכה איתו לראות מה קורה? איזו עבודה זו? וכך הוא התחיל לעבוד. ממקום העבודה של אבא היו לוקחים אותנו הילדים לטיולים וזה הכיף שהיה לנו .

גם אחרי כמה שנים שגרנו בחצור הגלילית, עדיין היינו מעט מאוד משפחות. אז הגיעה העליה ממרוקו. הכיתות התחילו להתמלא בילדים . בבית ספר נתנו לילדים ארוחת בוקר וגם ארוחת צהריים. ביום שבת היינו הולכים לבית של הרב והיה מספר לנו סיפורי תורה ומלמד אותנו דומינו ושש בש והיה מרכז את הילדים והיה מספר סיפורים על העליה שלו ועל חו"ל. בשביל לקנות מוצרים כגון בשר עופות ירקות.. היינו עולים ברגל לראש פינה.

משחקי הילדות – במה שיחקתם?

חוויות ילדות משחקים שבע אבנים בדילגיות והיינו מכינים כדור מגרביים וסמרטוטים ובחדרים שלנו היו מיטות מברזל ומזרוני קש . שיחקנו במשחק "שבע דגים" לקחנו חתיכות של מרצפות אחד על השני הכנו כדור מגרביים. היינו מתחלקים לשתי קבוצות מניחים אבן על אבן וזורקים את הכדור ומי שמפיל הכי הרבה אבנים הוא היה הזוכה.

שיחקנו גם משחק הקפות. התחלקנו לשני קבוצות וזרקנו את בכדור והקבוצה השנייה הייתה צריכה לשים את הכדור בתחנה. מי שמקיף את כל המגרש מקבל 5 נקודות ומי שלא מצליח פסול. עד שיש 3 פסילות, הקבוצה פסולה. שיחקנו גם מחבואים, קלס, תופסת ודג מלוח, וכמובן קפיצה בדילגיות.

היו גם צעצועים שהכנו לבד או שאמא הכינה לנו. הכנו בובות מכל מני בדים.

אלה חוויות ילדותי מחצור הגלילית. בהמשך עברתי לגור בגבעת אולגה הצעירה. כשעברתי לגבעת אולגה לא הספקתי להכיר אנשים. אחר כך הלכתי לבית ספר תיכון, בגבעת אולגה ושם בתיכון הכרתי חברים חדשים.

 העשרה

חצור הגלילית – ויקיפדיה

"חצור הגלילית החלה עם הקמתן של שתי המעברות "חצור א'" ו"חצור ב'", שהוקמו לצורך קליטת העולים החדשים שהגיעו לארץ בגל העלייה ההמונית, בשנת 1953. השם חצור מקורו ביישוב העתיק ששרידיו נמצאים בקרבת מקום בתל חצור. רוב מייסדי חצור הגלילית היו עולים מצפון אפריקה."

אתר העיר – חצור הגלילית

אסתר גואטה, השתתפה השנה, תשע"ד, בתכנית הקשר הרב דורי – מדור לדור, בבית ספר "השחף" בהנחייתה של המורה ליאת מורבסקי.

מילון

חצור הגלילית
היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. מערבית ליישוב שוכן יער חצור בו נמצא, על פי המסורת, קברו של חוני המעגל.

ציטוטים

”ילדות בחצור הגלילית - המשפחה הראשונה ביישוב“