מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המשחק של ילדי השכונה

ז'אן ומאור שטיינברג
ז'אן ומאור שטיינברג
ז'אן שטיינברג מספר על התקרית שגרמה לו ולמשפחתו לעלות ארצה
עיר מולדתי היא בוקרשט ברומניה.
1947 היא השנה בה נולדתי; גרתי ברומניה עד שעליתי לארץ ב-1984.
הסיפור שלי מתחיל בשנת 1980. גרנו בשכונה יפה, בקרבת פארק ענק עם אגם באמצע ולידו בנין הקרקס הגדול.
שלמה, אבא   של מאור, היה בן 8 ורצה להשתתף במשחק "שוטרים וגנבים" ביחד עם ילדי  השכונה. הוא מאוד רצה להיות שוטר. אבל אחד מהילדים אמר לו: "אתה jidan  (ז'ידאן)"  (מילת הגנאי ליהודים) ואתה לא יכול להיות שוטר, אתה יכול להיות רק גנב". שלמה חזר הביתה וסיפר לי את הסיפור. חשבתי לעצמי, שהמקום היחיד בעולם שבו שלמה יכול להצליח למרות שהוא יהודי זה ארץ ישראל.
הסיפור הזה שם קץ להתלבטות שלנו, ההורים, והתחלנו את התהליכים לעלות לארץ.
בשנת 1984 עלינו לארץ, גרנו במרכז הקליטה ברנע באשקלון ולמדנו באולפן במשך חצי שנה. אחרי הלימודים באולפן התחלנו לעבוד ועברנו לגור בבת ים.

 

מילון

ז'ידאן
יהודי (ברומנית)

שוטרים וגנבים
משחק תופסת בו ה"שוטרים" רודפים ותופסים את ה"גנבים"

ציטוטים

”אחד מהילדים אמר לבני - "אתה ז'ידאן ואתה לא יכול להיות שוטר, רק גנב"“