מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המסע מפולין לארץ ישראל החלום ההגשמה והקשיים

החיים בפולין, העלייה לארץ וההשתלבות בחברה- כל זאת בסיפורה של סבתא רחל

שמי רחל אמסלם לבית אולמר, נולדתי ב 4/9/1947 בעיר שצצין בפולין לאבי יצחק ואמי שרה. הוריי היו ניצולי שואה שהכירו לאחר המלחמה ונישאו. אבי עבד בסנדלרות ופרנס את המשפחה בכבוד. אמי יצאה לעבוד מאילוץ על מנת שיקבלו אותי לגן (מיועד לאימהות עובדות בלבד).

בהיותי בגיל שש נולד אחי אליעזר. הספקתי ללמוד כיתות א- ב בבית ספר היהודי בפולין. אמי הייתה מאוד פטריוטית והביעה רצון עז לעלות לפלסטינה. בשנה 1957 קיבלנו התר עלייה לארץ ישראל השמחה הייתה רבה מאוד.

הדוב המפחיד

בתקופת הקיץ בסופי שבוע אמא שלי נהגה לצאת איתי לטיול. המקום היה מכוסה מרבדי דשא והמון ילדים בגילי (5-6) התרוצצו ושיחקו בכדור ובדילגית. בין כל הילדים הסתובב לו דוב ענקי משוחרר. הייתי בטוחה שהוא אמיתי ואמי כל הזמן ניסתה לשכנע אותי להצטלם איתו. אני כמובן לא הסכמתי וברחתי כל עוד נפשי בי. כך זה חזר מידי יום עד שאזרתי אומץ והסכמתי להצטלם. הדוב הסיר את הכובע מהראש ואז הבנתי שמדובר בתחפושת וזו הייתה פרנסתו של האיש- להצטלם עם ילדים. עד היום קיימת אצלי התמונה עם הדוב שכה פחדתי ממנו.

חג המולד בפולין

בהתקרב חג המולד בגן הכינו אותנו לקראת בוא החג וזאת על ידי הצגה של ילדים בגילאים 5-6. היינו מופיעים בשירים וריקודים בפניי ההורים. בסיום המסיבה היה מגיע סנטה קלאוס שקראנו לו סבא שלג ואתו היה שק גדול עם מתנות שחולקו לנו. בשבילנו זו הייתה שמחה גדולה לקבל מתנות מסנטה קלאוס ולהצטלם אתו.

החתונה של סבתא רחל סבא שמואל- נוסח ספרד ונוסח אשכנז

לאחר שלוש שנות חברות סוף סוף החלטנו להתחתן. התחתנתי עם שמואל בתאריך 9.1.1967, לאחר 3 שנות חברות בתל אביב באולמי דליה. לחתונה הוזמנו 350 איש, חברים ובני משפחה. היות ואנחנו משתי עדות שונות מאוד רציתי שהחופה תהיה בנוסח אשכנז ואילו בן זוגי רצה נוסח ספרדי. הגענו להסכמה שהרב שיקדש אותנו יהיה רב ספרדי מקריית גת, הרב אמליח ז"ל והחופה תהיה בנוסח אשכנזי וזאת אומרת שסובבתי את החתן שבע פעמים מלווה על ידי אמי וחמותי. הייתה לנו להקת נגנים שהנעימה והרקידה את המוזמנים.

ההגדה המיוחסת והמיוחדת שעוברת מדור לדור

בהיותי ילדה קטנה בפולין בהתקרב חג פסח היו בבית הכנות רבות לקראת החג. כילדה לא קיבלתי הסבר על מהות החג אבל הבנתי שמשהו אחר עומד להתרחש בבית. בערב חג הפסח בעת עריכת השולחן גם ההגדה הייתה מונחת על השולחן. מתוך סקרנות דפדפתי בהגדה והתמונות שמצוירות בה. מאוד הסתקרנתי אבל לא הבנתי את משמעותם, גם לא הסבירו לי עליהם. הגדה זו הודפסה בשנת 1939 בשפה עברית ואנגלית והייתה בשימוש אצל קרובי משפחה של אבי בארצות הברית ובשנת 1948 לקראת חג הפסח שלחו אותה בתוספת מצרכי מזון לפסח מארצות הברית לפולין. כשהגעתי לארץ ההגדה המשיכה לשמש אותנו בחג הפסח עד אשר אבי נפטר. עבורי ההגדה פריט יקר ערך שעבר מדור לדור.

האנייה המטלטלת והקליטה הקשה בארץ

בתאריך 8.2.57 עזבנו את העיר שבא התגוררתי ועלינו על הרכבת אשר הסיעה אותנו לוורשה, שם החלפנו רכבת אשר אתה המשכנו את הנסיעה לכיוון ישראל. בדרך עברנו מספר מדינות עד אשר הגענו לעיר ג'נבה  באיטליה, שם שהינו 4 ימים. התחבבתי מאוד על בעל המלון למרות שלא ידענו את השפה. התושבים דאגו להכיר לנו את העיר הסואנת.בחלוף הימים הפלגנו באנייה לישראל, הים היה מאוד סוער וגלים טלטלו את האנייה, חשנו רע מאוד ומנגד, המלחים צחקו מהתגובות שלנו.כעבור חמישה ימי שיט התקרבנו לחופי הארץ נקראנו בכריזה לעלות לסיפון ולצפות מרחוק על אורות חיפה.בשעות הבוקר קיבלו אותנו נציגי הסוכנות והתחלנו בתהליך הקליטה בארץ שהיה בתאריך 18.2.1957. קיבלנו דירה ללא חלונות, דלתות, חשמל ומים. אפילו כביש לא היה בדרך . בתוך הדירה היו מיטות, שולחן מעץ וארבע כיסאות, פתיליה ועששית, קופסאות עם אוכל ושמיכות. אמי ראתה את המציאות החדשה והחלה לבכות ואחי הקטן בן השלוש בכה וביקש אוכל

מתוך הסיור המדהים לבית התפוצות

img-20170222-wa0010

אט אט החלו להתנהל החיים בארץ: אבי התחיל לגשש אחר מקומות עבודה, אחי ואני שובצנו לביה"ס וגן. לאט נוצר קשר עם  תלמידות הכיתה והתחלתי להשתלב במסגרת. בתחילה למדנו בביה"ס הראשון שהיה באזור התעשייה ובהמשך עברנו לבי"ס שפרינצק, בדיוק בביה"ס בו לומדת נכדתי אדר כיום ובזכותה הגעתי לפרויקט של הקשר הרב דורי.

נהנתי מאוד מהמפגשים הקבועים בבית הספר. זוהי זכות עבורי להקנות לנכדתי אדר , ידע מהעבר ומהשורשים של המשפחה. ישר כח על הרעיון- מדובר בנכס חשוב בתולדות העם היהודי וחשוב להנחיל זאת גם לדורות הבאים.

הזוית האישית

סבתא רחל: סוגרת מעגל, כילדה למדנו בביה"ס הראשון שהיה באזור התעשייה ובהמשך עברנו לבי"ס שפרינצק, בדיוק בביה"ס בו לומדת נכדתי אדר כיום ובזכותה הגעתי לפרויקט של הקשר הרב דורי. נהנתי מאוד מהמפגשים הקבועים בבית הספר. זוהי זכות עבורי להקנות לנכדתי אדר, ידע מהעבר ומהשורשים של המשפחה. ישר כח על הרעיון – מדובר בנכס חשוב בתולדות העם היהודי וחשוב להנחיל זאת גם לדורות הבאים.

מילון

פלסטינה
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל"

עששית
מיכל ובתוכו שמן ופתילה אשר עם הדלקתה היא מפיצה אור וחום

פטריוטיות
פטריוטיות הוא שם כולל לאהבה ונאמנות שאדם חש כלפי המדינה בה הוא חי. גישה זו מתבטאת במסירות, נאמנות ומוכנות להקרבה למען המדינה

ציטוטים

”ואהבת לרעך כמוך“

”חיים ומוות ביד הלשון“