מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מאוזבקיסטן לארץ ישראל

ליאון וסבתא אלבינה בתוכנית הקשר הרב דורי
פעילות במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי
שובו של אבא מהמלחמה

שמי אלבינה, נולדתי ברוסיה במלחמת העולם השנייה. אני זוכרת בקר אחד בשנת  1943, איש שלא הכרתי נכנס לביתנו, ושאל אותי: "איפה אבא שלך?" עניתי לו: "הנה בתמונה", הוא חייך אלי וחיבק אותי חזק חזק, והבנתי שזה אבי שבעצם לא הכרתי, בשל גיוסו לצבא. כמובן שגם אמא שמחה שאבא חזר מהמלחמה באוזבקיסטן. כל ילדותי, אמי הראתה לי תמונות של אבי כי הוא היה חייל במלחמה. .

בשנת 1946 אבי לקח אותנו לגרמניה, וחיינו שם. בגרמניה היתה לנו מטפלת, שכל יום באה להשגיח על אחי הקטן. יום אחד אבי בקש ממני להגיד למטפלת בגרמנית, שצריך לשים להביא קרשים להסקה של הבית, אך אני שכחתי את המילה בגרמנית. הושטתי יד למטפלת והראיתי לה. למזלי היא הבינה אותי. בשנת 1952 חזרנו לרוסיה שם גדלתי.

יום אחד אני וחברתי גליה הלכנו ליער בלי רשות ההורים, כדי להביא עץ אשוח לקראת חג הנובי גוד. היינו רק בנות 10. ירדנו  מההר עברנו את הנהר הקפוא, והגענו ליער.  חיפשנו הרבה זמן את העץ, ולא שמנו לב שמחשיך. כאשר רצינו לחזור, ראינו אור קטן וגליה צעקה: "זאבים!".  רצנו במהירות חזרה, לכיוון הנהר, ושמענו את הזאבים מייללים בעקבותינו. למזלנו אנשים טובים ליד הנהר יצאו לעזרתנו, הם ירו באוויר כדי להפחיד את הזאבים והזאבים הפסיקו לרדוף אחרינו. בינתיים, ההורים יצאו לחפש אותנו. לבסוף אחרי חיפושים רבים, ההורים מצאו אותנו, ומאז אנחנו  מפחדות מזאבים ופוחדות ללכת לבד ביער.

חזרנו לאוזבקיסטן בשנת 1956, למדתי בבית הספר,הלכתי לחוגים ושם גם למדתי לתפור (בשבילי זה היה חשוב).  סיימתי את בית הספר בשנת 1961 והתקבלתי לאוניברסיטה,ללימודי הנדסת בנין. בזמן הלימודים, חברתי הזמינה אותי לביתה כדי להכיר לי את אחיה, וכך הכרתי עם בעלי לעתיד. התחלנו להיפגש והתאהבנו. התחתנו והולדנו שני ילדים, דימה (דודי), ויוליה (אמא שלך).

בשנת 1993 עלינו לישראל שם נולדו לנו הנכדים. ב 24.6.2018 נכדתי הגדולה חגגה בת מצווה, ואני הייתי כל כך נרגשת. לבשתי את השמלה הכי יפה מכל השמלות שלי, לכבוד חגיגת בת המצווה, והצטלמתי עם נכדתי ועם בעלי. רקדתי צחקתי ומאוד נהנתי.

הזוית האישית

ליאון: נהנתי לגלות דברים חדשים ולכתוב את הסיפור של סבתא. זכיתי לבלות איתה זמן רב ועבדנו בכיף ובשמחה, זאת הייתה הזדמנות של פעם בחיים, לגלות  דברים חדשים על סבתא. אהבתי מאוד את סיפוריה.

סבתא: שמחתי שהנכד שלי למד דברים חדשים, נהנתי לשתף את הילד בחוויות מהחיים שלי ונהניתי להשתתף בפרויקט הקשר הרב דורי. שמחתי לבלות זמן איכות עם הנכד.

מילון

נובי גוד
נובִי גוֹד (ברוסית: Новый Год, "השנה החדשה") הוא חג לציון תחילתה של השנה האזרחית. החג נחוג במדינות ברית המועצות לשעבר בלילה שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר. החג נחוג גם בידי מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר ובני משפחתם במדינות אחרות בעולם, כולל עולים במדינת ישראל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” הוא חייך אלי וחיבק אותי חזק חזק, והבנתי שזה אבי שבעצם לא הכרתי, בשל גיוסו לצבא. “