מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המסע המופלא של פנינה קדוש

פנינה קדוש והמנחות נעה עזיזה וטליה חיים
טליה עם סבתא פנינה וסבתא רבה עליזה
תחנות בחיי

ילדות ובגרות

שמי פנינה, פירוש השם פנינה אבן יקרה נוצרת בתוך קונכיה, קראו לי פנינה בגלל שאמי מאוד אהבה את היופי של בת השכנים והייתה בטוחה שאם תקרא לי פנינה אהיה יפה כמוה. שמות חיבה : בעלי קורא לי פנינוש, אחותי הגדולה קוראת לי ארז, אחי הגדול תמנייה, אחי האמצעי כושי (הייתי הכהה היחידה במשפחה). שם משפחתי לפני שהתחתנתי היה דנינו כיום קדוש.

נולדתי בישראל בתל-אביב, בנובמבר 1959 בבית חולים הקריה.                                                                                                             ההורים שלי עלו ממרוקו בשנת 1956, אחותי הבכורה שולה נולדה במרוקו ושאר האחים נולדו בארץ.                                                             נולדתי הרביעית במשפחה מתוך שישה, אחי יהושע ואני היינו ."ילדי הסנדוויץ'  האמצעים בין הילדים קיבלנו הכי פחות תשומת לב מההורים שהטילו משימות ואחריות על שני האחים הגדולים שולה ודודו ועל שני האחים הקטנים רחל ודורון המון פינוק ודאגה, כך שהיינו האחד בשביל השנייה תמיד.

גדלתי בתל אביב-יפו, גרנו בבית עם שלושה חדרים וחצר גדולה שהייתה משותפת עם השכנים. גרנו שמונה נפשות בבית. בשכונה הייתה מכולת ליד הבית והיינו קונים בה לרוב לחם חלב ומוצרי מכולת, פעם בשבוע היה מגיע מוכר קרח עם עגלה וסוסה, היה מגיע גם מוכר נפט עם סוס ועגלה. בית הכנסת היה בקרבת הבית ואבא שלי היה גבאי בבית הכנסת, סבי דוד דנינו זצ"ל מצד אבי היה רב מוערך ומקובל במרוקו (מעולם לא הצטלם)ניפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו אישה סבתי סוליקה ז"ל וחמישה ילדים קטנים.                                                                               סבי מצד אימי אברהם יפרח זצ"ל היה רב בבית הכנסת במושב מצליח (מושב עובדים בשפלה הממוקם כשני קילומטר דרומית לרמלה), הוא היה גם שוחט מוהל, ומקדש בחתונות, היה נשוי לסבתי עליזה ולהם 9 ילדים, אמי הבכורה.

ילדות ומשחקים                                                                                                                                                                             בילדות לא היו לנו צעצועים ומשחקים כמו שיש כיום, היינו משחקים באבנים שהיינו אוספים מחוף הים, משחקים במשחקים שונים: חמש אבנים, גוגואים, דמקה, דוקים, ועוד…הייתי אוהבת לקרוא ספרים, היינו אוהבים לשחק קלאס ובעיקר היה לנו משחקים בשכונה, מחניים, מחבואים, תופסת ועוד..הייתה חורשה מול הבית ובנינו באחד העצים בית עץ , היינו משחקים שם הרבה. לא הייתה טלוויזיה בבית ובטח לא מחשבים וכו'  כמו היום לכן מלבד הכנת שיעורי בית וארוחות היינו מחוץ לבית רוב שעות אחה"צ, שיחקתי עם האחים והאחיות שלי, ילדי השכונה ובני הדודים.                                                                                                                                                                                                       בחופש הגדול היינו נוסעים עם כל שאר הנכדים לסבי וסבתי שהיו מתגוררים במושב מצליח, ובחגים היינו נוסעים למושב עם כל המשפחה המורחבת. בשבתות  כל הדודים ובני הדודים היו מגיעים אלינו הביתה, או שהיינו הולכים לדודים, בימי החורף בשבתות כולם היו אוהבים להגיע אלינו ואבא שלי אליהו ז"ל היה מספר לנו סיפורים וכול הילדים והמבוגרים היו יושבים סביבו ונהנים מכל מילה שלו.

שירי ילדות                                                                                                                                                                                     אבי היה נוהג לשיר לנו כשהיינו קטנים שירים במרוקאית ושירי תפילה, ולימים היה שר לנכדים… יש שיר אחד שמאוד אהבתי והיום אני שרה אותו לכל אחד מהנכדים שלי לפני השינה, או שאני רוצה להרגיע אותם. כיום הנכדים גם למדו לשיר את השיר.

זכורה לי נעימה משיר ערש, כשהייתי קטנה גרנו בבית עם חצר גדולה משותפת למספר בתים, באחד הבתים התגוררו זוג ניצולי שואה לא היו להם ילדים, הם היו לוקחים אותי אליהם שרים לי ומכינים לי מאכלים, באחד המפגשים של הקשר הרב דורי, הקליטו את סבתא שושנה בכיתה, מאוד התרגשתי והפסקתי את הפעילות, זה היה השיר ששמעתי בילדותי.

לימודים ועיסוקים                                                                                                                                                                             הייתי בגן שושנה ביפו, עד היום אני זוכרת היטב את הגננת והגן.                                                                                                           למדתי ביסודי בבית ספר בית יעקב ובכיתה ד' עברתי לבית הספר הרב הרצוג, היה לי כיף והיו לי המון חברים וחברות.                                     בתיכון למדתי בעירוני ח' (תיכון ביל"ו) ברוטשילד בתל אביב, הייתי במקהלת בית הספר. שיחקתי כדור-סל ועוד… כשהייתי בכיתה ט' פרצה מלחמת יום הכיפורים, התנדבנו מבית הספר לשיר ולשמח את הפצועים בבית החולים, סרגנו כיפות ושלחנו משלוחים לחיילים. לאחר התיכון למדתי במכללה שיווק וניהול. עברתי קורסים רבים במהלך 23 שנות עבודתי בבנק.  ללימודים יש חשיבות רבה לכל אחד ואחת : לביטחון האדם בניית עתידו ולפרנסתו.

אירועים מיוחדים בבגרות                                                                                                                                                                 האירוע הכי משמח שאני זוכרת, זה החתונה של שולה אחותי הגדולה, התרגשות מהתהלוכה של כל בנות המשפחה המורחבת ברגל עם דרבוקות ושירים למקווה, לאחר הטבילה רקדו ושרו שם כל הנשים וחזרנו בשירה וריקודים שוב בתהלוכה הביתה ושם המתינו החתן וכל הגברים של המשפחה עם להקה מיוחדת והתחיל טקס החינה וכל המאכלים והטקס המיוחד.

האירוע העצוב                                                                                                                                                                                 שהיה לי הוא כאשר סבתי שוליקה מצד אבי כשהתארחה אצלנו בשבת לא הרגישה טוב, והזמינו אמבולנס, אבי נסע לבית החולים דבר חריג אצלנו במשפחה דתית, ולאחר כמה ימים היא נפטרה בבית החולים היינו קטנים ולא הרשו לנו להגיע לבית העלמין ללוויה .

מקומות עבודה:                                                                                                                                                                             מקום העבודה הראשון שלי היה בבנק דיסקונט, השתתפתי בקורסים רבים בבנק, התחלתי כקופאית והתקדמתי עם השנים למחלקות שונות בסניף ובהנהלה, בתפקידי האחרון בבנק הייתי עוזרת אישית של מנהל האזור, אחראית על פניות הציבור ומדריכה אזורית מראשון ועד אילת. היו לי הרבה חברים וחברות בבנק וקיבלתי הערכה רבה נהניתי מאוד מהעבודה בבנק. החלטתי לפרוש מהבנק מסיבה משפחתית וכדי לעשות דברים אחרים בחיים.

מאוד רציתי ללמוד איפור מקצועי, לפני שהתחיל הקורס, מכר של הבוס שלי מהבנק חלה מאוד וחיפשו מישהו אמין שינהל לו את העסק, הוא היה שחקן כדור סל לשעבר, היו לו אישה, בן ובת קטנים (רומי נוימרק הבת שלו שהייתה ילדת המבחנה הראשונה בארץ כיום מנחה בטלוויזיה) ניהלתי להם את העסק מכון העתקות, בתל אביב עד שניפטר ז"ל. לאחר מכירת העסק, הגשמתי את חלומי ולמדתי איפור כלות וערב, התחלתי לעבוד באופן עצמאי ונהניתי מאוד לאפר כלות ואת בנות המשפחה שלהן, עבודה עם סיפוק רב. לאחר מספר שנים אחי דודו עו"ד ואיש הייטק, ביקש שאבוא לעזור ולנהל את המשרד שלו, מינואר 2007 ועד היום אני עובדת אצל אחי.

מנהגים ומסורות:                                                                                                                                                                           כמו שתיארתי למעלה את החינה של אחותי, כך נהגו לעשות חינה ערב לפני בר המצווה של האחים שלי. לאחי הגדול חגגו 7 ימים לפני הטקס באולם, הביאו הביתה בשלנית עם כל הסירים שלה ובמשך שבוע היא וכל הדודות יחד עם אמא בישלו ואפו את כל המאכלים והקינוחים למסיבת בר המצווה.

בסוף הפסח אנו חוגגים את חג המימונה, עורכים שולחן עם הרבה סוגי ריבות, עוגיות וכל טוב, במרכז השוחן מציבים קערה גדולה עם קמח ומעל 5 תמרים וחמש תכשיטים/מטבעות כסף, מעל שמים עלי פולים, אימי מכינה מופלטות ואבי ז"ל היה מברך כל אחד מהמשפחה ומהאורחים וטובל את המופלטה בחמאה ובדבש ומגיש לו כמאכל החמץ הראשון לאחר הפסח.

להבדיל כיון האחים שלי מברכים לסירוגין (מגיעים כ 100 אורחים במהלך ליל המימונה) בסיום לאחר שכולם הולכים אמא שלי לשה את הקמח ללחם הראשון שהיא אופה בבוקר יום המחרת, בזמן הלישה כל הילדים, הנכדים הנינים ובני/בנות הזוג עומדים מסביבה שרים שירי הלל ושירים לזכרם וזכותם של הנפטרים, עד שהבצק מוכן, היא עוטפת בכיסוי ומניחה למעלה את הירק והפולים. בבוקר היא אופה לכם לכל הילדים והצאצאים.

לאחר מכירת העסק התפניתי למה שאהבתי, למדתי איפור מקצועי והייתי מאפרת כלות ועוד. אחי דוד העוסק בעריכת דין ביקש שאבוא לנהל לו את המשרד ועד היום אני עובדת אצלו.

מנהגים ומסורות                                                                                                                                                                              אצלנו נהוג לערוך חינה לפני החתונה ולפני בר מצווה של הבנים.                                                                                                             אצל ההורים והסבים נהגנו לערוך יחד את ראש השנה ופסח, וכיום בעלי ואני חוגגים עם המשפחה הקטנה שהקמנו, הבנות החתנים הנכדים, יגאל אח של בעלי והבת קים. במיוחד את פסח וראש השנה. אנו נוהגים מדי פעם להזמין גם את המשפחה מהצד של בעלי ואת המשפחה שלי.           בחגים אלו אני נוהגת לקנות מתנה לכל אחד מהאורחים, וכאשר הם מתיישבים מסביב לשולחן אני מחלקת להם את המתנות. מאז שטליה שלי הייתה בת שלוש היא שותפה לבחירת המתנות. חגים אלו חביבים עלי בגלל כל ההכנות וההתרגשות סביב החג.                                               אני מאוד אוהבת את חג פורים, ונוהגת להתחפש עם כל הילדים עד היום.

צבא ומלחמות                                                                                                                                                                       

בשנת 1967 הייתי בת  8 חוויתי את המלחמה הראשונה ששת הימים, זכור לי כל האזעקות והריצות למקלטים במלחמה, ועזרנו בצביעת החלונות בצבע שחור, ואת פנסי המכוניות הייתי קטנה ומאוד פחדתי.                                                                                                                 בשנת 1973 הייתי בכיתה ט' פרצה מלחמת יום הכיפורים, כשהיינו בבית הכנסת, פתאום האווירה השתנתה והתחילה המולה בבית הכנסת וברחובות פעילות יתרה בכבישים, והתחילו לקחת מכל בתי הכנסת את המתפללים לתוך משאיות צבאיות, מאוחר יותר התחילו האזעקות ושוב הריצה למקלטים הייתי בוגרת יותר ולא פחדתי.

בשנת 1982 (הייתי בהריון השני) פרצה מלחמת שלום הגליל הראשונה, גייסו מיד לצבא את האחים שלי וגיסי, והרבה מבני המשפחה והחברים, שני האחים שלי היו בלבנון ומאוד דאגנו לכולם. תודה לאל כולם חזרו בשלום. האווירה הייתה קשה היו לנו הרבה הרוגים ופצועים.                 בשנת 1991 – במהלך מלחמת המפרץ, החלו לשגר לארץ סקדים, היה מפחיד, לא דובר במלחמה צבא כנגד הצבא, זה היה ישירות על אזרחים, היינו צריכים להכין חדר אטום, היו לנו שתי בנות קטנות הרדיו היה על הגל השקט… בזמן האזעקה היינו מיד שמים לבנות ולנו את המסכת אב"כ, האווירה הייתה קשה, ואי וודאות!!!

לא התגייסתי לצבא, הייתי דתיה, אבי ז"ל התנגד הן לצבא והן לשירות לאומי.

חו"ל                                                                                                                                                                                             יצאתי לחו"ל כשעבדתי בבנק לכבוד יום האישה, ללונדון, לאיסטנבול – נשים בלבד.                                                                                     יצאתי גם עם בעלי וחברים לרודוס, ועם בעלי לספרד, היה כייף ומהנה בכל הטיולים..

תחביבים                                                                                                                                                                                        אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים, לכתוב יומן אישי מאז הילדות, סיפורים, שירה ופתגמים שונים במחברת אישית, לעשות הליכות ופילאטיס, לבלות עם חברות ומשחקים עם הנכדים.

פעילות מאתגרת                                                                                                                                                                             התנדבתי במשך שנים במסגרת חברותי בוועד בתי הספר של בנותיי (יסודי חטיבה ובתיכון)כמלווה למשפחות נזקקות, מצד אחד היה הרבה עצב כיצד חיים אנשים מסוימים בסביבתנו, מצד שני שמחתי לראות את התוצאות לאחר העזרה מבחינה נפשית וחומרית ולראות את מעט האור, שיתפתי את כל הסובבים אותי, משפחה וחברים בגיוס לעזרה ובמיוחד חרוט בזיכרוני עד היום למשפחה מסוימת מרגע שנכנסתי אליהם הביתה, לא נרדמתי לילות ממה שראו עיני…..החתנים שלי התגייסו לעזור, בעלי הבנות והאחים והגיס שלי עד שביתם התמלא ברהיטים, מוצרי חשמל, ניקיון ומזון (מידי יום חמישי הגיעו לפתח ביתם עם משלוחי מזון, דפקו בדלת ומיד הלכו ..כולל הבנות שלי וגם הקטנה..)

הייתי פעילה במשך שנים מטעם העירייה והבנק בראשון לציון בערבי יום הזיכרון לחללי צה"ל וליום השואה ולגבורה, הנחנו זרים והשתתפנו בטקסים. ובכל חג חנוכה במשך שנים בעלי חברים ואני חילקנו סופגניות ומשחקים בבית חולים במחלקת הילדים.

הזוית האישית

את ימי ההולדת אנו חוגגים עם המשפחה והחברים, כיום במיוחד עם הנכדים.

מילון

פנינה
אבן יקרה נוצרת בתוך קונכיה

שוחט
תפקידו של השוחט הוא לשחוט עוף או בהמה דקה או גסה, לצורך אכילה, בסכין כשירה שהיא חדה חלקה ונקיה מפגימות כדרישת ההלכה.

מוהל
אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

טקס חינה
טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות.

מימונה
הוא חג עממי של יהודים יוצאי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנהוג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג.

ציטוטים

”"אני שמחה וגאה במשפחה הקטנה שהקמנו"“