מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המסע האישי שלי

נורית ואורי באחד מהמפגשים
סבתא נורית בצעירותה
מאז ילדותי ולאורך חיי פיתחתי אהבה לטבע, למוסיקה, לספרות, לאומנות ולתרבות הישראלית והכלל עולמית.

שמי נורית, סבתא של אורי. נולדתי בעיר רחובות. אחי ואני דור ראשון למשפחה שנולדה בארץ ישראל להורים שהגיעו כחלוצים מגרמניה לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה.

מאז ילדותי ולאורך חיי פיתחתי אהבה לטבע, למוסיקה, לספרות, לאומנות ולתרבות הישראלית והכלל עולמית. גרתי בילדותי בעיר ראשון לציון שהייתה שונה לחלוטין מהעיר המודרנית היום (למשל: לא היה קיים סופרלנד). הדרכים היו דרכי עפר ובמקום שבהם יש היום בתים רבי קומות היו שדות מלאים בפרחים בשלל גוונים וצבעים. קרוב לביתי הייתה גבעה שבאביב התמלאה בצבעונים אדומים הפרח המשמעותי והאהוב עליי עד היום. גבעת הצבעונים כבר אינה קיימת ובמקומה אני נוסעת בכל שנה לחוף הבונים ולגבעת מעגן מיכאל שם פורחים שלל צבעונים באביב.

מילדות ועד היום יש לי אהבה מיוחדת וגדולה לים

%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%99%d7%9d-576x1024

בילדותי נסעתי עם אבא שלי במשאית שלו לחופי הים בראשון לציון. אהבתי לטייל בחוץ, לאסוף צדפים ואבנים, לעקוב אחרי בעלי חיים וגם להתרחץ בים. כיום אני מרבה לטייל באתרי טבע ונוף באזורים שונים בארץ ובעולם

מאז ילדותי ועד היום אני מקשיבה למוזיקה ובעיקר קלאסית. כשהייתי ילדה לא הייתה טלוויזיה ולא היו מחשבים, סמרטפונים. לשמיעת מוזיקה השתמשנו ברדיו, ביום שבת בבוקר הייתה תוכנית שנקראה: "שירים עבריים כבקשתך". הייתה גם תוכנית שנקראה לאב ולילד" לא הפסדתי אף אחת מהתוכניות. אבא שלי אהב מאוד להאזין למוזיקה קלאסית ובבית נשמעה מוזיקה כל היום. הוא ידע היטב לשרוק בפיו יצירות מוסיקליות.

בילדותי ניגנתי בחלילית ובמפוחית, למדתי ולנגן בכוחות עצמי, וגם שרתי במקהלת בית הספר. בגיל מבוגר כשיצאתי לפנסיה, התחלתי ללמוד לנגן על פסנתר, היום אני שומעת קונצרטים במשכן לאומניות הבמה בתל אביב ומאזינה למוזיקה בזמני הפנוי.

מילדותי הייתי "תולעת ספרים". קראתי ספרים בכל מקום: בבית, בגינה, במקומות מסתור ובבית הספר. היו ספרים שקראתי עשרות פעמים, כמו ספריו של אריך קסטנר: פצפונת ואנטון, אמיל והבלשים, שהיו אהובים עלי במיוחד. עד היום נשמרו אצלי חלק מהספרים, אותם קראו גם ילדיי. בבגרותי למדתי באוניברסיטה  ספרות עברית, אהבתי במיוחד את השירה והספרות המודרנית.

התרבות והאומנות קרובים מאוד לליבי ואני מרבה לבקר במוזיאונים שונים בארץ ובעולם, לראות הצגת תיאטרון וגם סרטים. הציירים האהובים עלי הם בעיקר ציירים ישראלים כמו: נחום גוטמן, יוסלה ברגנר, רובין ואחרים, בעיקר ציורי טבע, נוף והוואי ישראלי, אך גם ציירים מהעולם הגדול.

קיימים קווים משותפים ביני לבין אורי: שתינו אוהבות לטייל בטבע, לפעמים שתינו מטיילות ביחד. אני אוהבת להקשיב לנגינתה של אורי בפסנתר ולשמוע אותה שרה בבית ובהופעות. אנחנו גם אוהבות לשוחח על כל מיני נושאים.

אורי מתעניינת מאוד בתולדות המשפחה לדורותיה. ובעיקר בעיקר אני אוהבת אותה מאוד.

הזוית האישית

נורית: תודה רבה על ההדזמנות שניתנה לי להשתתף במפגשים. הייתה זו חוויה נהדרת לשתף את נכדתי אורי ולשוחח איתה על ילדותי ונעוריי, לשמוע את תגובותיה וסיפוריה ולמצוא את המשותף והשונה. המפגשים התנהלו באווירה נעימה, מתוכננים וערוכים היטב.

אורי: במפגשים למדתי המון על סבתא ועל עצמי ומאוד נהניתי. הפתיע אותי לשמוע כמה העולם שלנו היה שונה אבל בכל אופן כל כך דומה. אני חושבת שלכל אחד כדאי להשתתף בקשר הביו דורי כיוון שזה מגבש בין הסבים ולסבתות.

מילון

תוכנית הרדיו לאם ולילד
תוכנית לאם ולילד או בשמה היותר מאוחר לַבָת, לַבֵן, וּלְמִי שמִתְעַנְיֵין הייתה תוכנית רדיו יומית ששודרה ברשת א של קול ישראל בשנות השישים, השבעים והשמונים, משעה 2:10 בצהריים. קודם לכן נקראה התוכנית פינת הילד. מתוך ויקיפדיה

ציטוטים

”מילדותי הייתי תולעת ספרים.. קראתי ספרים בכל מקום. עד היום נשמרו אצלי חלק מהספרים... “