מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המלחמה ותוצאותיה

עם סבא וסבתא במפגש של הקשר הרב דורי.
תמונה של סבתא ורדה בצעירותה.
אבי נהרג במלחמת השחרור

נולדתי וגדלתי בירושלים, דור חמישי למשפחה ותיקה, גדולה ותומכת. סבא וסבתא שלי הקימו בית גדול שכל ילדיהם, גם לאחר נישואיהם, גרו בבית זה. היינו מעין חמולה, בגרתי עם כל ילדי המשפחה המורחבת.

אני זוכרת הרבה שמחה ואירועים משותפים. הדברים השתנו, ערב מלחמת השחרור. רבים מהגברים במשפחה הצטרפו למחתרות. אבא שלי שהיה חייל מתנדב, הצטרף להגנה ומאחר שהיה לו ידע טוב בשימוש בנשק, הוא התחיל לאמן בחורים במערות סנהדריה והפך לאחד ממפקדי ההגנה.

חיי השתנו באחת. לפני האירועים היה לאבא שלי בית ספר לנהגות היחידי בירושלים, וכלכלית המשפחה הייתה מבוססת יפה. עם פרוץ המאורעות, אבי מסר את בית הספר זמנית לעובד שלו, הוא שריין על חשבונו את המשאית שהייתה שייכת לבית הספר ומסר אותה לצורכי הצבא וכאמור, הוא עצמו התנדב לאמן חיילים וללחום. הוא התמנה למפקד הגזרה הדרומית של ירושלים באזור רמת רחל.

באותה תקופה, אני כבר בקושי ראיתי אותו. הוא היה מגיע לגיחות קצרות לעיתים רחוקות הביתה. כל הופעה שלו בבית הייתה אירוע של שמחה ואהבה, הוא היה אבא מאוד תומך ומעורב. הדבר החשוב ביותר לו היו הילדים, אני ואחי הצעיר ממני.

ירושלים הייתה באותה תקופה נתונה במצור. לא היה אוכל ואני זוכרת את אמי קוטפת עלי חוביזה מוקדם בבוקר שמהן היא הכינה קציצות. היא גם התנדבה להכין בשכונת פאגי, מול בית השוטרים הירדני להכין סנדוויצ'ים לחיילים ובינתיים, היא קיבלה כמה סנדוויצ'ים להביא לנו הביתה.

באחד הימים, הופגז ביתנו ואנחנו עברנו לגור אצל דודי בשכונה אחרת. המצב בעיר היה קשה, אבל אנחנו כילדים נהנינו – ראשית, לא הלכנו לבית הספר וכל היום שיחקנו וישנו בבתים של חברים. הייתה הפוגה, שזה הסכם בין הצבאות להפסקה זמנית של הלחימה. אבי ביקר בבית ובדיעבד היה זה ביקרו האחרון. למחרת, כשחזר ליחידתו ברמת רחל, הוא עבר בין חייליו לבדוק אם הכל בסדר. וכאמור זה היה זמן של הפוגה.

בעודו מסתובב בשטח, הוא נורה על ידי חיילי הליגיון הירדני. הוא נפצע אך אי אפשר היה לגשת לחלץ אותו, הירדנים הפגיזו באש תופת. לאחר שעות שהוא שכב בשטח ולא הרשה לחייליו להתקרב הוא מת. אז קרה השבר, הייתי ילדה בת שמונה ואחי היה אז בן ארבע. היום שבו הוא נהרג 7.7.49, היה יום הולדתו השלושים וארבע.

כמובן שמאותו יום ואילך השתנו חיינו. הידיעה על מותו הגיעה אלינו על ידי קצין העיר ירושלים, שהיה חברו. במשפחת הוריו של אבי קיבלו הודעה שאחד מבניהם נהרג, עוד שני אחים שלו היו לוחמים. רק כעבור כמה שעות, התברר למשפחה מי מהשלושה נהרג. להלוויה לא הצליחו להגיע אחיו של אבי, שלחמו באותה עת בגזרות אחרות בארץ.

לאחר שנה, עם תום המלחמה, כשחזרתי לבית הספר התברר שעוד ארבעה ילדים איבדו את אביהם ושלושה איבדו את אחיהם. יש לזכור שבאותה תקופה חיו בארץ כשש מאות אלף יהודים, אחוז שלם מתוכם, כלומר ששת אלפים איש, נהרגו במלחמה הזאת, יותר מבכל מלחמות ישראל יחד. משפחתנו המורחבת איבדה עוד שלושה מבניה…

הזוית האישית

מאוד נהניתי מהעבודה, הקשר ביני לבין סבתי התחזק מאוד! בנוסף לכך למדתי הרבה על ההיסטוריה ועל סבתי.

מילון

חמולה
משפחה קרובה וכיפית

ציטוטים

”"היינו מעין חמולה, בגרתי עם כל ילדי המשפחה המורחבת."“