מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המלחמה הפרטית שלנו במנדט הבריטי

דורון וסבתא רותי בחוג הקשר הרב דורי
המשפחה של סבתא רותי: ההורים ו- 3 מאחיה
ילדים בירושלים בזמן העוצר במנדט הבריטי

לפני מלחמת השחרור והקמת המדינה הבריטים שלטו בארץ ישראל. זו הייתה התקופה של המנדט הבריטי שהתחילה בשנת 1918, אחרי תום מלחמת העולם הראשונה ועד שעזבו את ארץ ישראל, עם הכרזתו של בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.

הבית שבו גרתי עם בני משפחתי בירושלים היה ברחוב פרי חדש, לא רחוק מבית ספר למל, מבית הקולנוע אדיסון וגם לא רחוק מהמסבאה של פוליקמן. המסבאה הייתה מקום שמוכר משקאות חריפים, בירה יין וקוניאק והייתה ממוקמת מתחת לבית המגורים של פוליקמן. ככה הם יכלו לפתוח את המסבאה גם בזמן עוצר ולהמשיך למכור את מרכולתם. חלק מהחיילים הבריטים אהבו ללכת לפוליקמן כדי לשתות ולהשתכר. החיילים היו רחוקים מהבית וכנראה הגעגועים שלהם גרמו להם להשתכר.

בכל פעם שהיו מטילים עוצר על האוכלוסייה בירושלים אנחנו הילדים לא יכולנו לצאת לרחוב כדי לשחק, לכן היינו יושבים על אדן החלון הרחב של חדר השינה בביתנו ומציצים לכל ההתרחשויות ברחוב. הרבה ג'יפים וחיילים היו עוברים לפני החלון. ובעיקר, אהבנו לראות את החיילים השיכורים שהיו שרים שירים באנגלית וצועקים ומשתוללים. לא פעם הם היו אפילו מקיאים. ואנחנו, הילדים היינו צוחקים עליהם ומרגיזים אותם עוד יותר. אז למדנו את השיר "כלניות" שהרגיז מאוד את החיילים, כי הם חשבו שמדברים עליהם בגלל הכומתות האדומות שלהם.

השיר כלניות: 

ככה גם אנחנו הילדים הקטנים בארץ ישראל נלחמנו בשלטון של המנדט הבריטי….

הזוית האישית

הנכד דורון: במפגשים הרב דוריים מאוד נהניתי. למדתי מסבתא מושגים חדשים ואת הסיפור שלה על החיילים הבריטים. סבתא השתתפה בשנה שעברה בתכנית עם אחותי ענבל.

רותי לובנטל תרמה סיפור נוסף לתכנת הקשר הרב דורי, לקריאתו לחצו כאן 

מילון

הביטוי "כלניות"
כצנחנים חבשו חיילי הדיוויזיה השישית (חיילים בריטים) כומתות אדומות, ובשל כך הדביקו להם אנשי היישוב את הכינוי "כלניות". ילדים עמדו בקרנות רחוב ושרו את השיר כשראו את החיילים, שקיבלו זאת כעלבון צורב.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”למדנו את השיר "כלניות" שהרגיז את החיילים הבריטים“