מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

המחבוא ובר המצווה של סבא יונה אנסבכר

סבא יונה (יוני) בחתונת נכדו, 2016
משפחת אנסבכר: מקס, דינה וששת ילדיהם 1945
משפחת אנסבכר הסתתרה בעליית גג בבלגיה בזמן השואה. במשך שנתיים משפחת אנסבכר לא יצאה מהמחבוא, מלבד פעם אחת בה יצא יונה לבדו לחגוג את בר המצווה שלו.

סבא יונה (יוני) אנסבכר נולד בפרנקפוט, גרמניה בשנת 1930, בן בכור למקס ודינה אנסבכר.

עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933, היהודים בגרמניה סבלו מרדיפות ומשפחתו של יונה החליטה לברוח לבלגיה, עם הוריה של אמו (שמעון ופרידה). הוריו של האב מקס (יוסף ורחה), חברו אל המשפחה בבלגיה בשנת 1939. בלגיה שימשה מפלט עבור המשפחה בזכות קרבתה לגרמניה ובזכות העסקים והקשרים של סבא שמעון הירש (הסב מצד האם) באזור.

דינה וששת ילדי משפחת אנסבכר

תמונה 1

בשנת 1940 הגרמנים פלשו לבלגיה ובשנת 1941 אב המשפחה, מקס, נלקח ע"י הגרמנים למחנה עבודה בדרום צרפת. הקשר עימו נותק מרגע זה ועד לאחר סיום המלחמה.

בר"ח טבת (חנוכה) 1942, הגרמנים הגיעו לביתם של משפחת אנסבכר בבריסל (בלגיה). הסב מצד האב (יוסף), הודיע לגרמנים שהוא בעל תפקיד בקהילה בניסיון להציל את המשפחה. הסב הצליח לעכבם והגרמנים העניקו לו חצי שעה בלבד על מנת להוכיח ולהגיש להם את התעודה המתאימה. בחלון ההזדמנויות הקצר שהשיג סבא יוסף (חצי שעה), התארגנו בני המשפחה, כאשר הם אורזים מעט חפצים ואוכל, וברחו למחבוא שהסב מצד האם (שמעון) אירגן מבעוד מועד למקרה הצורך.

המחבוא שאליו ברחה משפחת אנסבכר היה ממוקם באזור תעשייה בבריסל. המחבוא היה עליית גג צרה וחשוכה, כאשר בקומה התחתונה התגורר גוי שקיבל תשלום מהסב שמעון עבור המסתור. הדירה היתה ממוקמת על יד פסי מסילת רכבת בה הגרמנים הרבו לנסוע. הגרמנים לא חשדו שחיים שם יהודים כי היה מדובר באזור של מפעלים בלבד. עם זאת, כל עצירה של הרכבת ליד הדירה גרמה לשיתוק ופחד אצל המשפחה שחיכתה בשקט עד שהרכבת תמשיך את מסעה.

בני המשפחה הגיעו בשלום אל המחבוא והסתתרו בו במשך שנתיים עד סיום המלחמה (1942-1944). הם התגוררו בעליית גג צפופה: האם דינה, הוריה (סבא יוסף וסבתא רוחה) וששת הילדים. הסב שמעון הירש (מצד האם) היה איש עסקים ואחראי על כתיבת עיתון, דבר שאפשר לו לנוע ביתר חופשיות. הסב שמעון חי בדירה אחרת ודאג לכלכלת המשפחה המסתתרת ככל הניתן. אשתו של סבא שמעון, פרידה, נלקחה מבריסל לאושוויץ ושם היא נספתה.

המחבוא של משפחת אנסבכר בעליית הגג

תמונה 2

בדירת המסתור היו שתי מיטות בלבד שעליהן ויתרו הילדים לכבודם של הסבא והסבתא. המשפחה סבלה ממצוקה של אוכל, צפיפות ופחד, אך שמרה על רוח יהודית חיה.

במחבוא, סבא יוסף שקד על קיום סדר יום רגיל ככל הניתן. הילדים הקפידו לקום כל בוקר מוקדם, להתפלל וללמוד. סבא יוסף הקים "בית ספר משפחתי" אשר פעל יום יום. הוא ציוות את הילדים לזוגות כך ששלושת הילדים הגדולים היו "המורים" של שלושת הילדים הצעירים. לכל מורה היה תלמיד אחד והם הקפידו ללמוד וללמד ברצינות את מה שידעו. הילדים ייצרו לעצמם משחקים והעסיקו את עצמם ככל הניתן בלימוד התורה ובקריאה. לעיתים, האם דינה היתה יוצאת בלילות למכור סוליות לנעליים על מנת להשיג אוכל לבני המשפחה. בזמנים אלו הילדים עזרו לה בהכנת הסוליות במהלך היום, ובלילה הסבא הרשה להם לשחק במשחק קופסא בלוי, על מנת להפיג את מתחם עד שאמא תחזור.

במשך שנתיים הילדים לא יצאו כלל מדירת המחבוא, למעט יונה שיצא פעם אחת בלבד – על מנת לחגוג את בר המצווה שלו לבדו.

הבר מצווה של סבא יונה

בשנת 1943 בעודם במחבוא הגיע יונה, הבכור מבין האחים, לגיל בר מצווה. יונה לא ידע כיצד יחגוג את בר המצווה: לא היה להם אוכל רב, אביו שהה במחנה עבודה וגורלה של סבתו פרידה היה לוט בערפל. באומץ רב ביקש יונה מאמו לצאת לחגוג את בר המצווה בבית היתומים היהודי (ששהה בזמנו בתוך מנזר), שם היה ניתן לקרוא בספר תורה אמיתי.

אמו נענתה לבקשתו ויונה יצא בליל חמישי ללא משפחתו, בליווי גוי שהביאו לבית היתומים היהודי. הדבר היה כרוך בסכנה רבה לו ולמשפחתו שנשארה במחבוא.

הסב שמעון ששהה במחבוא אחר, כתב לנכדו מכתב לרגל הבר מצווה, מבלי שידע שיונה מתכנן לצאת מהמחבוא ולחוות, ללא משפחתו, את העלייה לתורה במניין. להלן חלק מהמכתב המקורי שכתב ליוני:

"יוני'לה האהוב שלנו, שלבטח ירש קוים רבים באישיותו מאבותיו ואמהותיו הקרובים… התנהג תמיד ללא רבב ובעדינות, במלוא האהבה והרגישות… ילוו נא אותו במיוחד איחוליהם של אלה הנעדרים היום, למרבה הצער… ואף אם התקופה הזו, נראית אפורה מכל אפור, הלוואי שלא תהא לו למכשול להכרתו הנכונה בהמשך צמיחתו…

אני יכול להעריך נכוחה שהנכם, למרות תקופת החרום והמחסור, כה מעודדים ובריאים, ומצליחים לשרוד את הווה ואת היום- יומי, משום שהנכם חדורים אהבה ומסירות, כולכם ביחד רגועים ומסתפקים בקיים, אתם חיים את חייכם, רחוק מצער ומכאוב. אושר זה של שביעות רצון הוא עושרכם….".

יוני זכה לעלות לתורה לאחר כ-312 ימים (לפחות) ללא תפילה במניין וללא קריאת התורה בספר תורה אמיתי וללא בית כנסת. היתה זו התרגשות ושמחה אמיתית עבור יוני ועבור כל משפחתו. זוהי הפעם היחידה שאחד מבני המשפחה (למעט האם) יצא מהמחבוא במשך שנתיים.

כאשר הגיע יונה לבית היתומים, הילדים התרגשו מאוד לראות פנים חדשות וגם הוא התרגש מהמעמד. יונה עלה לתורה במניין בבר המצווה שלו, דבר שלא היה מובן מאליו כלל באותם ימים של המלחמה הנוראית. כשחזר במוצאי השבת, ההתרגשות של המשפחה הייתה גדולה מאד. הם לא ידעו מתי הוא יחזור והאם יצליח לחגוג  את בר המצווה כמו שכולם ציפו. לאור חגיגות הבר מצווה, הורשו הילדים לאכול קופסת טונה בארוחה (מאכל הנחשב ליוקרתי באותם ימים).

 לימים, לאחר שעלה יונה לארץ ישראל, נישאה אחותו רבקה לאחד הילדים ששהו באותו בית יתומים (דוד שמואל). כאשר הוא שמע על הסיפור של הבר מצווה של יונה, התגלה כי הוא גדל בבית היתומים ונכח באותו האירוע. שמואל סיפר כיצד הוא זוכר את ההתרגשות שלו ושל חבריו לנוכח האירוע הנדיר והמשמח בבית היתומים. הוא זכר את האירוע וציין את השמחה שפרצה בבית היתומים כאשר יונה הביא עמו סוכריות לחגיגת הבר מצווה כמנהג המקובל.

בלגיה שוחררה מהכיבוש הגרמני בשנת 1944, "ואז התחילו החיים החדשים" מספר סבא יונה. בסיום המלחמה, האב מקס חזר והתאחד עם משפחתו בבלגיה. יונה עלה לארץ בשנת 1949 ולאחר מכן עלו שאר בני משפחתו: ההורים, האחים והסבים משני הצדדים. סב המשפחה, שמעון הירש, שדאג לילדים למסתור בימי המלחמה, התגורר עם בתו ובעלה (דינה ומקס) עד סוף ימיו וזכה לראות כ-100 נינים ואף בני נינים.

עם השנים, זכו גם ששת ילדי משפחת אנסבכר להקים משפחות גדולות ואף לראות בחייהם נינים רבים. סבא יונה התחתן עם אסתר גולדמן וביחד ניהלו 40 שנה את חנות הספרים, "המשכיר" בפתח תקווה. לסבא יונה וסבתא אסתר יש 3 בנים. הבכור מבניהם, יוסף, נקרא על שם סבא יוסף שחי במחבוא עם ילדי משפחת אנסבכר ודאג לספק להם חיים טובים ככל הניתן בתקופה אפורה זו.

הזוית האישית

לילך אנסבכר: התכנית גרמה לי להכיר מקרוב ולפרטי פרטים את סיפורו של סבא יוני (סבו של בעלי). התרגשתי מאוד לשמוע את הסיפור מפיו תוך תיאור מדויק של האירועים והתחושות שליוו את סבא באותו הזמן. אני מרגישה שלמדתי רבות על הקשר המשפחתי ועל אופיו המיוחד של סבא. מאחלת לו שימשיך לזכות ולראות בחייו נינים ובני נינים. מאחלת לי ולבני משפחתי להמשיך את מורשתו המיוחדת של סבא ושל משפחת אנסבכר לדורי דורות.

מילון

הפלישה הגרמנית לבלגיה
הפלישה הגרמנית לבלגיה הוא השם המקובל לפלישה שהנהיגה הקיסרות הגרמנית לתחומי בלגיה. הפלישה החלה את מלחמת העולם הראשונה, והסתיימה בניצחון גרמני שבעקבותיו נכבשה בלגיה ונשארה תחת שלטון גרמניה עד סוף המלחמה.

ציטוטים

”במשך שנתיים הילדים לא יצאו כלל מדירת המחבוא...“

הקשר הרב דורי