מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

המגפיים נשארו בבוץ…

רחל ועדי
ראשון של פעם
סיפורה של רחל בעיר הולדתה ראשון לציון, אז מושבה.
נולדתי בראשון לציון כאשר הייתה עדיין מושבה.
גן העיר נקרא אז "גן המושבה".
אני בת יחידה להורי אשר נפטרו, אבא נפטר בשנת 2007 ואמי נפטרה לאחר 10 חודשים בשנת 2008.
גדלתי עד גיל 3 בשכונת "כתר" על יד נחלת יהודה, אבי יעקב פישמן עבד כנגר בבית מלאכה לכיסאות בשם "ביצור".
בשנת 1953 נכרתה לו בוהן במסור חשמלי  במהלך עבודתו בבית המלאכה. בשנת 1953 עדין לא היה קיים הביטוח הלאומי, כך שלא קיבל כל פיצוי ואבא הפסיק לעבוד כתוצאה מפציעתו.
המצב בבית היה קשה מאד.
בתקופת הצנע אמא נהגה לקנות לי ביצה, חמאה וקצת עוף בשוק שחור, כדי שאגדל.
בשנת 1954 עברנו לגור בשכונת בוקובינה ברחוב הגלעד.
אני לא ידעתי עברית כי בבית דיברו איתי באידיש, אמא רשמה אותי לגן ילדים ברחוב זד"ל והייתה לוקחת אותי בבוקר ברגל משכונת בוקובינה וגם בצהריים, לא היו לנו מכוניות כפי שיש היום, הכל נעשה ברגל, רחוב רמז היה כולו חול וכך היינו הולכים יום יום.
לא התפנקנו כפי שההורים מפנקים היום. הייתי חוזרת הביתה מהגן והייתי בוכה שאני לא מבינה מה הילדים מדברים, כי הם מדברים מהר מידי, אבל העניין היה שהם דיברו בעברית ואני לא הבנתי כי דיברתי רק באידיש, עד מהרה למדתי את השפה והכל הסתדר.
גם כאשר הלכתי לבית ספר, למדתי בבית ספר "בארי" שגם הוא היה רחוק מביתי וכמובן שהלכנו ברגל, גם בחום וגם בקור ובימים גשומים.
באחד ימי החורף אני וחברתי חזרנו מבית הספר ברגל ורצינו לקצר את הדרך והחלטנו לעבור מהשדה, היום עומד שם רחוב הקישון, השדה היה כולו בוץ, אני וחברתי טבענו בבוץ והיו צריכים למשוך אותנו כך שהמגפיים נשארו בבוץ. מזל שמישהו שמע אותנו צועקים.
בשנת 1956 פרצה מלחמת "מבצע קדש" שהיא מלחמת סיני, כולם נתבקשו להדביק על החלונות בריסטולים שחורים (האפלה) כדי שמטוסי האוייב לא יבחינו שהם טסים מעל ישוב, מאד פחדתי אז.א
בא פתח קיוסק במרכז ראשון ואמא עזרה לו בעבודה, אני הייתי חוזרת מבית הספר ישר לקיוסק, שם הכנתי שיעורים ומשם הלכנו הביתה בתום יום העבודה.
בשנת 1968 התחתנתי ונולדו לי 2 ילדים. נולדו לי 6 נכדים, 3 נכדות מבני ובת ושני בנים מביתי.

מילון

האפלה
האפלה היא שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית.

ציטוטים

”הם דיברו בעברית ואני לא הבנתי כי דיברתי רק באידיש“