מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הלימוד הרוסי

הוריו של סבא צוריאל - דוד ואסתר ווינר
הוריו של סבא צוריאל - דוד ואסתר ווינר
סבא צוריאל והשליחות שעשה בברית המועצות

הלימוד הרוסי

 

סבא צוריאל נולד בשנת 1953 בעיר פילדלפיה שבארצות הברית לדוד ואסתר. לסבא צוריאל יש אחים – שאול ומיכאל. סבא צוריאל לא הלך לגן בגלל מחלת האסטמה  והוא נישאר בבית עד שהתחיל ללכת לבית הספר. הוא הלך לבית ספר "בית יעקב" ב"שכונת הגרמנים" – שנקראה כך כי זוהי היתה אחוזה שבעבר גרו בה גרמנים.

סבא צוריאל קפץ שתי כיתות – בפעם הראשונה באמצע כיתה ד' לכיתה ה', ובפעם השנייה באמצע כיתה ו' לכיתה ז'. אחיו מיכאל היה גדול ממנו בשנתיים, וגם הוא קפץ שתי כיתות וכך זה נשאר מאוזן. כשסבא קפץ מכיתה ד' לכיתה ה' הוא נכנס באמצע שיעור גמרא במסכת פסחים, פרק א', דף ג'. הילדים צחקו עליו כי הוא היה קטן מהם, אך למרות זאת הוא שיחק איתם קלפים, בייסבול וכדורסל. צוריאל ומיכאל לפעמים רבו ולפעמים כששאול הרביץ לצוריאל אז מיכאל היה מגן עליו.

המשפחה גרה בשכונה של גויים ולכן לא היה בית כנסת קרוב, אלא במרחק של שלושה קילומטרים. הם היו צריכים כל שבת ללכת לערבית ולחזור, ללכת לשחרית ולחזור, ללכת למנחה ולחזור. פעם כשסבא צוריאל הלך לבית כנסת לתפילת שחרית מכונית עלתה על בקבוק "קוקה קולה" מזכוכית ורסיס של הזכוכית פגע בסבא. למזלו הרסיס פגע בעצם ויצא. סבא לא שם לב למה שקרה והמשיך ללכת, פתאום ראה שכל רגלו מכוסה דם. אביו הוציא ארנק וסבא נבהל כי זו היתה שבת ובעיקר שהיו צריכים לסוע ברכב על מנת שיטפלו ברגלו של סבא.

אביו היה רופא שיניים והוא קנה שני בתים צמודים: אחד לעבודה ואחד למגורים. כדי לקנות את שני הבתים הוא לווה כסף, ולכן הוא עבד מאוד קשה מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. הוא אף פעם לא היה אומר למישהו שאין לו זמן לטפל כי הוא היה חייב להחזיר את ההלוואה. רק ביום אחד הוא לא היה מסכים לטפל באנשים – ביום שבת.

סבא צוריאל ממש אהב בייסבול ועקב אחרי הליגה. הוא, אחיו והחברים שלו היו משחקים בקלפים של שחקני בייסבול. בעיתונים של שבת היה כתוב את התוצאות של המשחקים של הליגה, אבל היה אסור לקנות עיתונים בשבת, אז הם היו הולכים למכונות שמוכרות עיתונים ומנסים להסתכל על העיתון כדי לראות את התוצאות של משחקי הבייסבול.

סבא צוריאל הלך ללמוד בישיבה תיכונית שלא היתה ציונית (ולמרות זאת במהלך מלחמת ששת הימים הם התפללו סביב השעון על מדינת ישראל). בישיבה לא כל כך אהבו שהילדים משחקי ספורט. הם לא השקיעו הרבה כסף ומאמצים. אבל בסך הכל הם עדין שחקו באולם הספורט.

הוריו של סבא צוריאל חשבו שצריך לשלב תורה עם מקצוע – אך בישיבה לא למדו מקצוע ולכן הם רצו שסבא צוריאל יעזוב את הישיבה וילך לאוניברסיטה.  הרב של הישיבה ניסה לשכנע את הוריו של סבא שלא יעזוב אך נסינותיו היו לשווא. סבא צוריאל הלך ללמוד באוניברסיטה למרות המרחק הרב (הוא נסע לשם  ברכבת ושני אוטובוסים).

כשפרצה מלחמת יום כיפור סבא צוריאל רצה לראות את ארץ ישראל – ולכן עלה לארץ בסיום המלחמה. ראש המחלקה שהיה ידיד של סבא צוריאל המליץ לו ללכת לכפר עציון. הטרמפ שלו היה של חבר כנסת,  אחרי זה הוא לקח מונית והביא לנהג 400$ אז הנהג התחיל להסביר לו על שקלים ולירות. הוא הגיע לכפר עציון והתחיל לעבוד בלול אפרוחים אך בגלל מחלת האסטמה שהיתה לו הוא לא יכל לעשות זאת.

לאחר מכן הוא התחיל לעבוד במפעל  שיצר מתכות בשביל ליצר טנקים בשביל המדינה. בדיוק באותו זמן הוא התחיל לאהוב גמרא. אחר כך הוא חזר לאמריקה כדי להרויח כסף. (בשביל ללכת לישיבה). הוא עבד באמריקה במפעל ליצור מתכות  (כי הוא כבר היה מנוסה).  אחרי חודשיים סבא צוריאל חזר לארץ והלך ללמוד בישיבת הכותל

סבא צוריאל מספר כי "פעם אחת הוא הלך עם חבריו לטיול וחלק מהמסלול היה לקפוץ למים. סבא אמר שהוא לא יכול לעשות זאת אבל בסוף הוא קפץ וכמעט טבע. אבל חבר שלו קפץ והציל אותו"

הלו"ז של סבא צוריאל היה מתחיל בבוקר מוקדם  – הוא היה מתפלל שחרית ואז חוזר ללמוד.  אחרי ההפסקה היה חוזר ללמוד עד תפילת מנחה ואז היה ממשיך ללמוד עד תפילת ערבית. בחגים סבא היה הולך לחברים כי הוריו לא גרו בארץ.

ראש ישיבת הכותל הרב הדרי זצ"ל הכיר את המשפחה של סבתא. הוא חשב שזה ילך ביניהם והכיר ביניהם. הם התחילו לצאת ואחרי כמה חודשים הם החליטו ביחד להתחתן.

הם גרו בירושלים ואחר כך גרו ברחובות. סבא רצה ללמוד ביולוגיה בפקולטה לחקלאות ברחובות ושם נודה מרב ביתם הבכורה אבל התגעגע ללימוד תורה ובמיוחד ללימוד גמרא אז חזרנו לירושלים וללימודים בישיבת הכותל- שם נולדה אביגיל. לאחר מכן הם עברו לשילה ושם נולדו  שימחה ועדי. הוא  למד בישיבת הסדר בשילה ואחר כך לימד שם במשך 15 שנה ומשם הם נסעו לברית המועצות הדיקטטורית.

חבר של סבא צוריאל אמר לו שהוא רוצה לעזור ליהודים שבברית המועצות. סבא צוריאל הסכים ומי שריאין אותו הוא אריה קרול. סבא צוריאל שתק בסוף אריה קרול אמר" בגלל שאתה שותק סימן שאתה חכם שהרי כתוב בגמרא – "יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטיפשים" והסביר להם מה הם עומדים לעשות. הוא גם הזהיר את סבא צוריאל שזה מסוכן בגלל שיש לו 5 ילדים אבל סבא  לא פחד.

בלילה האחרון סבא ואבי וופיש התארגנו לנסיעה ואף הסירו את הפתקים מהבגדים. הם נסעו מישראל לאנגליה ולא החתימו את הדרכונים שלהם כדי שלא יגלו אותם. הם ישנו במלון יפה וכאשר שאלו אותם האם הם יהודיים הם אמרו שהם תיירים מאמריקה.

כשהם הגיעו היה קר, ובבדיקות הביטחוניות הם התחילו להילחץ כי חששו שהמשטרה החשאית תפסה אותם.

הבתים שם היו ענקים אבל מתפוררים. הם פגשו שם אנשים ואפילו לאחר 20 שנה ניגשה לסבא אישה שאמרה שהיא מכירה אותו כי פגשה אותו ברוסיה.

פעם הוא היה בבית של גננת שזה היה מאוד מיוחד באותו זמן.

אחרי זה הם טסו ללנינגרד – שם היהודים מאוד חששו מהמשטרה החשאית .היו שם זוג שהיה אמור להתחתן אך רצו לעלות לארץ לאישה נתנו לעלות לארץ אך לאיש לא נתנו והם חיכו הרבה זמן עד שנתנו לו.

בלנינגרד היה בית כנסת בו היו אלפי ספרים. סבא רצה לקחת את הספרים ולעלות איתם לארץ – אך הם חששו שיאשימו אותו שגנב אוצרות מדינה.

משם סבא וחברו טסו לריגה (עיר בלטביה) – שם לא היו הרבה יהודים כי הרבה מהם נהרגו במהלך השואה.

הם הלכו ליער שנקרא "רומבולה" – שבו  נהרגו הרבה יהודים במהלך השואה ושם עשו להם אזכרה – ממש קידוש ה'.

לאחר שסיימו את השליחות שלהם, הם יצאו מרוסיה והמריאו לאנגליה. משם הם טסו לישראל – שם חיכו לסבא כל הילדים בשדה התעופה.

הוא הרגיש שמחה גדולה שהגיע לארץ ישראל ושהוא לא ברוסיה.

אני גאה בסבא צוריאל על כל מה שעשה ותרם לעם היהודי.

 

הזוית האישית

אני גאה בסבא צוריאל על כל מה שעשה ותרם לעם היהודי

מילון

טבח יער רומבולה
טבח יער רומבולה (בלטבית: Rumbula) הוא טבח שאירע בתקופת השואה ביער רומבולה, סמוך לריגה שבלטביה, ובו נרצחו כ-25 אלף יהודים. הטבח ההמוני אירע בתאריכים 30 בנובמבר ו-8 בדצמבר בשנת 1941 (ר"ח כסליו - ל' בחשוון עד י"ח בכסלו ה'תש"ב). הקורבנות – כ-24 אלף תושבי גטו ריגה וכאלף יהודים גרמנים שהועברו ברכבת לשדה הקטל. הרצח בוצע על ידי האיינזצגרופן בעזרת משתפי פעולה מקומיים של קומנדו ארייס ויחידות משטרה לטביות. בראש המבצע עמד קצין האס אס פרידריך יקלן.

ציטוטים

”הזהירו את סבא צוריאל שזה מסוכן בגלל שיש לו 5 ילדים אבל סבא  לא פחד“