מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הכרית האדומה

מרים ונכדתה אריאל
מרים בצעירותה
על החפץ המיוחד ששזור בסיפור חייה של מרים אביעזר

לפני השואה  גרתי עם הורי בעיירה קטנה  בשם trebnje. בעיירה  היינו המשפחה היהודית היחידה. אבי היה רוקח,
אימי עסקה בצדקה. ואנשים רכשו לנו כבוד רב.
 
יום אחד בשנת 1941 באו הגרמנים ולקחו אותנו אמא, אבא, ואותי למחנה ריכוז.
כשיצאנו מהבית לא נתנו לנו לקחת כלום. את כל רכושנו השארנו מאחור. אימי הצליחה לקחת רק את הכרית האדומה. לא הבנתי מה יש בכרית שהיתה כל כך חשובה לאימי.
במחנה הפרידו אותי ואת אמא מאבא.
על המיטה במחנה אימי הניחה את הכרית האדומה שליוותה אותנו וכך זהינו את המיטה שלנו במחנה לפי הכרית האדומה.
לא ידעתי מה היא הכרית האדומה שאימי לקחה לכל מקום.
כשהשתחררנו מהמחנה הצטרפנו לפרטיזנים, הלוחמים נגד הגרמנים ונדדנו איתם ביערות. הסתתרנו בבורות כדי להתחמק מהיריות. הרבה פעמים לא היה לנו אוכל. לפעמים הפרידו בינינו. חיפשתי את אימא שלי  ובין ההמון יכולתי תמיד  לזהות אותה כי הכרית האדומה  תמיד הייתה איתה.
המפגש עם אבא
אחרי  השחרור, אימא ואני נפגשנו עם אבא .הוא חיפש אותנו דרך חיפוש קרובים. חזרנו לקרואטיה ושמחתי מאוד כי הכול נגמר ואנחנו ביחד שוב, אבל הייתי גם קצת עצובה.
הייתי עצובה כי כל המשפחה המורחבת, בני דודים, דודים, וסבתא שלי שמאוד אהבתי לא חזרו מהמחנה.
החיים כיהודיה בזכות הכרית האדומה
כשחזרנו לקרואטיה הייתי הילדה היהודייה היחידה בכל הבית ספר ובכל העיר. לא היו עוד יהודים חוץ ממני ומשפחתי.
הילדים ידעו ולעגו לי על כך הרבה פעמים. הם לא רצו לבוא לימי ההולדת שלי והרגשתי עצובה ובודדה.
למדתי בבית-ספר נוצרי היה חשוב לי לדעת על החגים והמנהגים של היהודים. שאלתי את אבי. הוא החליט לקיים את יום כיפור כדי לענות לי על השאלה. לא היה בית כנסת ולכן קיימנו אותו בבית. אבא לא זכר את התפילות בעל פה, ואז אמא הביאה את הכרית האדומה שלא ידעתי מה חשיבותה. 
לפתע החלה אימי לפרום את הכרית ולהפתעתנו מתוך הכרית האדומה היא הוציאה דפים של תפילות עם אותיות עבריות.
הכרית האדומה שליוותה אותנו במהלך השואה הייתה רק חפץ שבעזרתו יכולתי לזהות את אמא שלי. כאשר היא פרמה את הכרית והיא הייתה למפה עם אותיות עבריות מוזהבות רק אז הבנתי שהיא לא רק חפץ, היא מהווה זיכרון לבית הקודם שלנו, שניסינו לבנות אותו מחדש. 
שנים אחרי ששבנו הביתה עליתי לישראל. בכל מקום שראיתי כיתוב עברי התייחסתי לאות העברית כאל דבר קדוש.  האותיות העבריות הזכירו לי את הכרית האדומה.

מילון

פרטיזן
פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש

ציטוטים

”לפתע פרמה אימי את הכרית האדומה ובתוכה היו דפי תפילה באותיות עבריות“