מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הכנסת אורחים של הורי

אני וסבתא
סבתא עם סבא שלי
תקופת השואה, לפני, ואחרי.

הקשר הרב דורי של נויה וסבתא שלויה. סבתא מספרת:

"אני זוכרת שאמא שלי הייתה תמיד מזמינה אלינו הביתה אורחים ודבר ראשון הייתה מושיבה אותם לאכול. וככה זה היה שנים, גם כשחברותיה היו באות, דבר ראשון זה היה אוכל. אחרי שגדלנו והתבגרנו, עם הזמן, הבנו  מהסיפורים ששמענו על תקופת השואה, הבנו את הצורך של אמא שלי בנתינה של אוכל, מהמקום שהם ידעו רעב וקושי.

בזמן מלחמת העולם השנייה, אמי וכל משפחתה היו פרטיזנים, אביה היה המפקד. הם נלחמו ביערות. שמעתי סיפורים על מצבם הקשה כשלא היה להם שתייה ואוכל, הם אפילו נאלצו לשתות את צרכיהם.  אלה היו כישורי הישרדות שלהם בתקופה ההיא.

בבית הוריי חינכו אותנו לכבד את האחר, להיות מנומסים ולעזור לזולת. החינוך הטוב שקבלנו בא לידי ביטוי בהתנהגות ובמעשים שלנו. מדי פעם כשהייתי רואה קשישים שאני מכירה סוחבים סל,  הייתי ניגשת לעזור להם וסוחבת את הסלים עד פתח ביתם.

הוריי פינקו אותי ואת אחיותיי, הם היו לוקחים אותנו למסעדות, סרטים, הצגות, כל קרקס ובלט על הקרח שהגיע לארץ, היו לוקחים אותנו. בנוסף היינו מטיילים ונוסעים ברחבי הארץ, כל פעם למקום אחר, אתר אחר. הוריי השתדלו שאירועי השואה הקשים שהם עברו לא ישפיעו עלינו יותר מדי, הם השתדלו לנהל אורח חיים רגיל.

הזוית האישית

נויה: למדתי מהפרויקט הזה על הילדות של סבתא שלי והיא נפתחה וסיפרה לי על הרבה נושאים.

מילון

הכנסת אורחים
שמכניסים אורחים הביתה ומארחים אותם

ציטוטים

”החינוך בביתנו היה חם וטוב“