מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הכל התחיל באחד באפריל

עם נכדתי זיו במסגרת התכנית
בילדותי
סיפור האהבה והמשפחה של סבתא

שמי אפרת חורב, הסיפור שלי מתחיל בשנת 1959. גדלתי בבית לחם הגלילית עם שני אחים גדולים (גדעון ואיתן), הוריי וסבתא שלי . כילדה אני זוכרת שבחגים היינו רק שישה אנשים, והחלום שלי היה שאקים משפחה מאוד גדולה עם המון רעש וחגיגות ובמיוחד בחגים! למדנו בבית ספר יסודי במושב, ובחטיבה ובתיכון עברתי ללמוד בטבעון.

סיפור האהבה – כלומר המשפחה – שלי התחיל בגיל 17.5 כשנסעתי עם ההורים שלי לחתונה.  כשקמתי לרקוד עם אבא שלי גברת באה ושאלה את אמי אם יש לי חבר. אמי ענתה לא, במושב בגיל זה אין חברים, יש חבר'ה . הגברת ענתה: "בחבר'ה של הבת שלי יש בחור חמוד בן 21.5 (יהודה)״ ושאלה האם אני רוצה להכיר אותו.  אמרתי שאשמח להכיר את הבחור ורשמתי את שמי ואת מספר הטלפון שלי על עשר מפיות שונות, ובחרתי במפית שבה הכתב יצא הכי יפה, ונתתי לגברת.

לאחר כמה ימים יהודה התקשר אלי ושאל האם אני רוצה לבוא איתו לחברים בחיפה. עניתי כן ואמרתי לחברה שלי האם היא רוצה לבוא איתי, כיוון שלא הכרתי את יהודה ופחדתי לנסוע לבד עם מישהו שאינני מכירה (התאריך היה אחד באפריל). כשהגעתי לחיפה עליתי בפעם הראשונה במעלית.  מכיוון שהתאריך היה כאמור אחד באפריל, השולחן היה ארוך עם סירים ריקים כמעשה קונדס, אוכל לא מבושל ועוד… יהודה ניסה להרשים אותי ואכל נקניקיה לא מבושלת, זה לא נהיה נחמד במיוחד..

לאחר ארבעה ימים (כשהודעתי לאמי שאני לא רוצה לראות אותו יותר), יהודה צלצל ושאל אם אפשר להיפגש. הסכמתי להיםגש לשעה קלה כיוון שאמי ביקשה ממני. לאחר יומיים צלצל שוב והזמין אותי לנשף בבסיס ברמת דוד . כאן לראשונה לאחר שבוע וחצי שאנחנו מכירים קיבלתי נשיקה ראשונה בחיי!

אז הבנתי שאני מחבבת אותו מאוד…

בתאריך 17.6.1977 הייתה לי יום הולדת. יהודה שאל האם אני רוצה להתחתן לאחר חודשיים וחצי של היכרות, אני הסכמתי. התחתנו באולמי "רון" בחיפה, היו באירוע 500 איש כיוון שנהוג שכל המושב מגיע לחתונה. בחתונה הייתי בת 18 ויהודה בן 22, הייתי כלה מאוד יפה וצעירה.  לאחר שנה בתאריך 6.12.1978 נולדה בתנו הבכורה יונית, לאחר שנה של נישואים, ואני בת 19. גרנו בחיפה ברמת שאול, שכונה מאוד נחמדה ושקטה. כשיונית הייתה בת שנה טסנו בשליחות לארצות הברית מטעם חל האוויר הישראלי. זו הייתה חוויה של שמונה חודשים במהלכה טיילנו ברחבי ארצות הברית. כשחזרנו לארץ דיברנו על הרחבת המשפחה.

בגיל 23 הייתי בהיריון עם תאומות, ובגיל 24 הן נולדו, בתאריך 13.11.1983.  קצת מוזר להיות בת 24 עם שלושה ילדים, לא?… תוך כדי גידול הבנות למדתי את מקצוע הנהלת חשבונות. התחלתי ללמד קורסי ערב למבוגרים בתחום הנהלת חשבונות ולימדתי בבית ספר בחיפה, הייתי בת 27.

בגיל 38 ילדתי את הבן עמית, כאשר אחותו הגדולה יונית חיילת בת 18 ואחיותיו התאומות בנות 13. עברנו בחזרה לגור בבית לחם כשהייתי בת 34, לפני שעמית נולד. היה לי חשוב לחזור למושב ולגדל שם את ילדי עם חינוך ואוירת מושב. היה נעים מאוד במושב ועד היום אני גרה שם.

מאוד חשוב לי שהילדים והנכדים מגיעים לארוחות משפחתיות, ימי שישי שבת, חגים, טיולים וסתם להתפנק, אני מאוד אוהבת לארח ולעשות ימי כיף עם נכדי, הם השמחה הגדולה שלי . כשהייתי ילדה החלום שלי תמיד היה משפחה מאוד גדולה עם הרבה רעש וחגיגות, ועשיתי זאת. וכיום אני ויהודה כבר 42 שנה נשואים, עם ארבעה ילדים ושבעה נכדים. תדירות הביקור של המשפחה היא כל הזמן, וכל יום טפו טפו טפו. אני בגמלאות אבל פתחתי קליניקה לציפורניים והסרת שיער. היום אני לומדת הדרכה לגיל השלישי, בנוסף לעסק הציפורניים. אני אוהבת לעשות הליכות, אני הולכת לחוג ריקוד זוגות עם בעלי, אני הולכת לסדנאות עם נכדי, אני ממש אוהבת לארח משפחה וחברים ועוד… בקיצור – נהנית מהחיים!

מקווה שאהבתם את סיפורי…

הזוית האישית

סבתא: התוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר דליות עבורי הייתה חולייה של חיבור נוסף ומיוחד עם הנכדה שלי. זכות גדולה נפלה בחלקי לספר לה את ההיסטוריה המשפחתית, הישיבה כתף לכתף, להזיל דמעות מהתרגשות.

התהליך היה מובנה מאוד והועבר בצורה מרגשת ועדינה יחד עם זאת מאוד מקצועית על ידי המורה דפנה. הקשב של שאר ילדי הכיתה כאשר סיפרתי על ספר החומש של אבי היה מצמרר, וחיבוק אמיתי שקיבלתי מהילדים היה חם ומעודד. גאווה ונחת מילאו את ליבי על הזכות להיות שותפה בתהליך היסטורי של למידה מיוחדת.

מאפרת, הסבתא הגאה של זיו מורלי.

זיו: היה לי ממש כיף בתכנית, הכרתי יותר את סבתא ויותר התחברנו. זה גרם לי להבין שפעם היו דברים שונים מאשר כיום. הייתי רוצה לאחל לסבתא שפשוט תמשיך להיות כמו שהיא.

מילון

שליחות
נציגות ממדינה אחת למדינה אחרת.

אחד באפריל
אחד באפריל הוא תאריך המוכר בארצות רבות כ"יום הכזבים הבינלאומי" או "יום השוטים" (באנגלית: "April Fools' Day"), ובו נוהגים אנשים לספר בדותות כדי לנסות להתל באחרים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הגשמתי את החלום שלי“