מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הכל היה פה אחרת לפני שנולדנו…

אביבה עם ים ומאי
אביבה בילדותה (משמאל)
אביבה מספרת על באר יעקב

 

בתחילה לא קראו לה באר יעקב ,שמה היה ואדי למון (שמו הערבי של האזור).  מאיר דיזינגוף היה אז ממנהליה של חברת "גאולה" שעסקה בגאולת קרקעות צחיחות מיושבות והוא רכש 2000 דונם. הוא כינס מתיישבים חדשים שרכשו בכספם חלקות אדמה, חצי מהקרקעות נמסרו לרשותם של יהודים קווקזים-רוסים שהיו בארצות מוצאם חקלאים והם היו התקווה להפרחת השממה. הצאצאים של המתיישבים חיים עד היום בבאר יעקב.
מדוע השם "באר יעקב"?
במושבה החדשה לא היה מקור מים והתושבים נאלצו לסחוב מים על גבם מראשון לציון ונס ציונה אך הכמות לא הספיקה לצרכיהם של המתישבים. במושבה הייתה באר מים עתיקה מתקופת הצלבנים, לאחר ויכוחים החלו לחפור מחדש את הבאר. הם חפרו לעומק של ארבעים וחמישה מטר עד שהצליחו לגלות מים. השמחה בישוב הייתה גדולה ולכן החליטו לקרוא ליישוב באר יעקב על שמו של מייסדה הרב יעקב יצחקי.
בתמונה: באר יעקב בתחילת הדרך

בתמונה: באר יעקב בתחילת הדרך

היכן למדו הילדים?

בשנת 1910 הוקם בית ספר היסודי הראשון במושבה באר יעקב, למדו בו רק 7 תלמידים! בית הספר הוקם על ידי דוקטור חסין שגם סייע בהקמת המושבה, כמו כן גם המשורר חיים נחמן ביאליק סייע בהקמת בית הספר.

בית הספר היה צריף דל ודולף שרוהט בהמשך בכיסאות ושולחנות.

מירושלים לבאר יעקב

נולדתי בירושלים לפני 60 שנה, בשכונת מקור חיים שכונה ששכנה על גבול ירדן ורק כפר ערבי הפריד בינינו. השכונה הייתה מלאה בילדים. כל יום אחר הצהרים יצאנו לשחק בשכונה במחניים, קלאס, 5 אבנים, גומי, מחבואים. כל המשחקים היו בחוץ. בזמננו לא הייתה טלוויזיה ולא מחשב לכן שיחקנו בחוץ. הכי אהבנו ללכת לספריה לקרוא ספרים. כדי להגיע לספריה היינו צריכים לנסוע למרכז העיר והתפנקנו לנו, אכלנו פלאפל ושתינו סודה ופטל וקראו לזה גזוז.

אבי זכרונו לברכה נולד ביגוסלביה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח מהגרמנים עת שהגיעו לכפר הולדתו לאסוף את היהודים להעבירם לגטו. הוא הצטרף ללוחמים הפרטיזנים ונלחם בגרמנים, הם ישנו ביערות ללא אוכל וללא בגדים חמים בחורף הקשה ובכל זאת שרדו את המלחמה. עם סיום המלחמה חזר לכפרו וממשפחתו נותרה לו רק אחותו שבעקבותיה עלה לארץ והשתכן במעברה בירושלים, שם הכיר את אימי שהתגוררה בשכנות למעברה.

אימי ילידת הארץ, דור שני בארץ, למדה בבית ספר לאחיות מוסמכות במחזור הראשון במדינה. כנראה שאהבה מתגברת על קשיי השפה. הם התחתנו ולימים כשמשפחתנו התרחבה ונולדו הנכדים לא היה מאושר ממנו, הוא הרגיש שניצח את גרמניה הנאצית.

כשמלאו לי חמש שנים, סבי עבר להתגורר בנווה דורון שנקראה בימים ההם "התיישבות", נווה דורון הוא מושב חקלאי בתחום השיפוט של באר יעקב. במלחמת לבנון הראשונה נפל בן המושב דורון שושני והוחלט לקרוא למושב על שמו – נווה דורון. בחופשות באנו להתארח אצל סבא ויחד אתו נטענו עצי פרי שעד היום חלקם שרדו. עדיין היתה המעברה בבאר יעקב מיושבת בעולים חדשים. כבישים לא היו ורוב התושבים השתמשו בעגלות רתומות לפרדות, סוסים ואפילו חמורים, כל הדרך עד למעברה היתה שביל עפר ומצידיו שיחי סברס, סבי נהג לקחת אותנו למעברה לקנות ירקות וכל מיני מצרכים. רוב המשקים היו חקלאים. גידלו פרי הדר ,לולי תרנגולות, פרות שהניבו חלב.

אהבנו להסתובב במושב בו רואים דברים שלא רואים בעיר.

בגיל 14 הורי החליטו לעבור למושב. מאוד שמחנו וישר נקלטנו ויצרנו קשרים חברתיים ששרדו עד היום. עם השנים למדתי הדרכת נוער ועבדתי בבית נוער ביישוב וחוג מכרי התרחב. אני מאוד קשורה לבאר יעקב ובה הקמתי את ביתי.

את בעלי הכרתי לקראת סיום שירותו הצבאי רפי שירת בצנחנים וזה מאוד הקסים אותי. בדיוק סיימתי תיכון ואחרי שנה החלטנו להתחתן. אחרי החתונה עברנו לגור בבאר יעקב ונולדו לנו 3 בנים: עמיר יניב וליאור. בבאר יעקב גם נולדו נכדי.

חוויה מיוחדת עברתי עם ילדי הפרויקט הרב דורי, הילדים שמחו להיחשף לסיפורים, שאלו שאלות, החיבור בין הדורות הורגש מאד והתחושה הייתה טובה. רציתי לסיים עם טקסט שחיברתי לשיר הידוע "צ'יזבאט":

אני והסבתא ישבנו בצוותא

ליד המחשב בכתה

אני משתוקק לספור מרתק

וסבתא שמחה לספר

ספרי לי ספרי לי עוד מעשייה

על אותם הימים ועל מה שהיה

וסבתא נזכרת מיד מספרת על משחקי ילדות בשכונה

על טיול בתנועה ומסיבות של שכבה

איך גדלנו על שיר השכונה

ספרי לי ספרי לי עוד מעשייה

על אותם הימים ועל מה שהיה

וסבתא נזכרת מיד מספרת

איך סבא אבנר אחריה חיזר

תמיד לה זימר אהבה

סחטיין שסיפרת לי עוד מעשייה

על אותם הימים ועל מה שהיה

והגזמת בוודאי לא מעט

איך אומרים בעברית זה צ'יזבאט

מוקדש לים ומאי שהיו מקסימות ושיתפו פעולה.

 

מילון

מעברה
מחנה עולים או יישוב קליטה, יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50.

ציטוטים

”לימים כשמשפחתנו התרחבה ונולדו הנכדים לא היה מאושר ממנו, הוא הרגיש שניצח את גרמניה הנאצית.“