מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הכיסופים לארץ הקודש

ילדותי ועליית הורי מארץ מוצאם

 

 הורי נולדו בעיר רצאבה שבמחוז ג'הראן מדרום לצנעה בתימן. את רוב ילדותם עשו שם. ועלו לישראל בשנת 1929, כשאבי בערך בן 18 בחייו ונשוי עם 2 ילדים.
צעדים ראשונים בארץ הקודש.
בעיר המדע רחובות: 
את תחילת הסתגלותו בארץ עשה בעבודה בסוכנות בהבאת עולים מתימן. לאחר מכן, כשאר החלוצים הראשונים, היה עסקן ציבורי כמזכיר ועד השכונה "שבט אחים". אבא היה אחראי להוציא תעודות לידה לתושבי השכונה. כמו כן, עבד כפרדסן בעיר רחובות. היתה לו אז הזכות לפגוש את דוד בן גוריון, לימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. בערבים היה עובד בעבודות בניין כקבלן ובנה גם את ביתו הפרטי ברחוב סעדה הגאון 48 ברחובות.
אימי שהייתה קשת יום, כשאר האוכלוסייה בארץ ועבדה במפעל "יפאורה". מן הראוי לציין שהתקופה בארץ הייתה תקופת הצנע, שאנשים היו קונים למחייתם מצרכי מזון בתלושים וכל זה בחסות השלטון הבריטי ששלט בארץ, לפני קום המדינה. בתקופה זו בארץ, פעלו מחתרות האצ"ל, הלח"י, ניל"י וההגנה.
אחיי הגדולים גויסו לאצ"ל. שלמה בגיל 17 ומשה בגיל 16, על מנת להילחם בפדיונים הערביים, על מנת לסייע בשחרור את המדינה ולפעול נגד השלטון הבריטי.
"הכלניות" שהיו בארץ ומוזכרים בשירה של שושנה דמארי, "לא היו הכלניות המוכר כפרחים, אלא הכוונה לצבא הבריטי בו נהגו החיילים לחבוש את הכומתות האדומות, ולכן נקראו "הכלניות".
הרבה מקרים של עוצר היו בזמן השלטון הבריטי והרבה פעמים אחיי נסו מהם בהיותם במחתרת (באצ"ל).
ראוי לציין את "השבת השחורה", בה הבריטים עשו עוצר כללי בארץ. באירוע זה, נתפשו אחיי והוכו עד זוב דם מכתות הרובים של הבריטים. באותו מעמד נתפשו הרבה בחורים צעירים ברחובות והועברו למחנה מעצר בלטרון ואיתם גם אחיי הצעירים. אבי זכריה לולוי, כתב מכתבים לשלטונות הבריטים ולנציב בארץ על מנת לשחרר את אחיי ורק לאחר 36 חודש שוחררו אחיי.
הצטרפות של סבי ועלייתו לארץ מתימן:
הקשר של אבי עם סבי, שנשאר בתימן, היה קשר של מכתבים בהם סיפר על הנעשה בארץ. סבי יחד עם אבי בנו את בית הכנסת ובית מדרש על שמו של סבי שהיה גאון בתורה.
היה הפוסק היחיד בהלכות שחיטה ואף נימנה בין הדיינים הראשונים בבית הדין בשעריים.
בנוסף סבי היה שוחט, בערוב ימיו ניפטר בשיבה טובה, בגיל 106. סיפורו פורסם בכתבים באנציקלופדיה של חכמי תימן, ומצויינות יכולותיו הנרחבות של אבי מעבודת החקלאות ובניין. אבי ניפטר גם הוא בשיבה טובה ב- 103 לחייו. אמי נפטרה לאחר מחלה קשה בגיל 63 לחייה.
קישור לסרטון המתעד את סיפור חייו – סבא זכריה בן מורי סלימאן

החיים שלי – כצבר תימני:

אני, יואב לולוי, הסבא של ענבל, נולדתי ברחובות בשנת 1940, ואת ברית המילה עשו לי בבית הכנסת.
באותה נחלה של אבי וסבי ברחובות לאחר הצבא עסקתי בעבודה כחבר בקופרטיב של אגד תחילת בב"ש ולימים חזרתי לעירי רחובות.
היום אני אב ל-7 ילדים וסבא ל- 24 נכדים.
יעל ביתי הבכורה עוסקת כד"ר לגנטיקה ביולוגיה מולקולרית במחקר.
ביתי ענת עובדת במשרד של יבוא ויצוא לחו"ל. בני איתן הלך בדרכי חבר בקופרטיב אגד לימים עזב ונכנס עמוק לתוך נבחי התורה והדת ועושק למחיתו בעבודת נהגות.
שאר הבנות עובדות בפקידות במשרדים.
בני יניב גם נימצא עמוק בתורה נשוי עם 6 ילדים. בן הזקונים אמיר הבן הצעיר עדיין שומר על עולם הרווקות בגיל 29.בשנת 2002 התגרשתי מאם ילדי ונישאתי בשנית. ראוי לציין שכל ילדי שירתו בצבא ביחידות קרביות בלבנון וכן בנותיי. 

 

מילון

פדאיון
הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו של מחבלים פלסטינים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה.

ציטוטים

”במושג כלניות, הכוונו לצבא הבריטי בו נהגו החיילים לחבוש את הכומתות האדומות.“