מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

היסטוריה משפחתית של רותי ששון

מיכל ורותי
רותי ויובל
התנדבות בפרויקט "בן יהודה"

אבי – שילֹה פריד נולד וגדל בוינה.  עלה ארצה בשנת 1933 עם תנועת נוער "כחול לבן".
 
אבי היה אחד ממקימי קבוצת "השדה" שעלתה על הקרקע בינואר 1937 לעמק בית שאן. הקיבוץ היה אחד מראשוני הישובים של חומה ומגדל. שם הקיבוץ: שדה-נחום שהוא שילוב בין שם הקבוצה ("השדה") לשמו של נחום סוקולוב – נשיא ההסתדרות הציונית באותו זמן.
 
אמי ברונקה פְלוֹרֶק נולדה וגדלה בעיר פלוצק בפולין. עלתה ארצה בשנת 1935 במסגרת הכשרת הנוער. היא נפגשה עם אבי בקבוצת "השדה". היא היחידה שנצלה מכל משפחתה, שנספו בשואה. אני נולדתי בנובמבר 1936  בבית חולים בילינסון שבפתח תקווה ובגיל חצי שנה הגעתי עם קבוצת ילדים לקיבוץ שדה נחום שבעמק בית שאן. אחותי נעמי נולדה בשנת 1943 בבית חולים בעפולה.
 
אבי שילה פריד היה החשמלאי של הקיבוץ.  כמו כן שימש כ"מוכתר" של הקיבוץ,  היה אחראי על הקשרים עם השלטון האנגלי שהיה מוצב בעיר בית-שאן. אני כילדה זוכרת את החיילים האנגלים שהגיעו לקיבוץ למשחקי כדורגל ידידותיים . בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, חל משבר רעיוני חריף בתנועת הקיבוץ המאוחד, אשר פילג קיבוצים, משפחות וידידים. הפילוג היה בין תומכי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לבין תומכי מפ"מ (מפלגת הפועלים המאוחדת). 
 
זה אירע על רקע המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות, כאשר תומכי מפ"מ הזדהו/תמכו בברית המועצות ובמפלגה הקומוניסטית ואף השתדלו לחנך את בני הנוער בדרכם. הורי החליטו לעזוב את הקיבוץ ולהתחיל בדרך חדשה בעיר. 
 
בקיץ של שנת 1952 עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר תל-אביב שם גרנו שנה אצל סבתי (אם אבי) עד שהשיכון שנבנה ברמת גן היה מוכן. למדתי 3 שנים בבית הספר למסחר "גאולה" בתל-אביב,  ובשנת 1955 התגייסתי לצה"ל ושירתתי במפקדת קצין תותחנים ראשי בסארפנד. (צריפין).
 
בנובמבר 1956 פרצה מלחמת סיני מבצע קדש.  זה היה מבצע משולב עם צרפת ובריטניה, בעקבות הלאמת תעלת סואץ ע"י ג'מאל עבד אל נאצר. באפריל 1955 אורגנה ע"י צה"ל צעדה עממית של ארבעה ימים, שסיומה היה בירושלים.  צעדה זו התקיימה במתכונת זו עד שנת 1960. לאחר מכן זו הפכה להיות צעדת ירושלים של יום אחד שאינה תחת חסות הצבא. אני השתתפתי בצעדה זו בשנת 1957 מטעם מפקדת קצין תותחנים ראשי. בשנים הראשונות, לאחר תום הצעדה בארץ,  היו בוחרים משלחת צועדים מטעם הצבא, להשתתף בצעדה בהולנד בעיר ניימיכן. בעיר זו נערכת צעדה בין לאומית של 4 ימים. זה אירוע שנתי הנפתח ב- 3 ליולי בהשתתפות משלחות מבריטניה, ארה"ב, אוסטרליה, ניו-זילנד. בשנת 1957, אני נבחרתי מטעם מפקדת קצין תותחנים ראשי  להשתתף בצעדה זו, וזו הייתה פגישתי הראשונה עם חו"ל. היות ועמדתי להשתחרר מצה"ל באותה שנה, המפקדים שלי נתנו לי נסיעה זו וצעדה זו כמתנת פרידה.
 
עם שחרורי מצה"ל, התחלתי ללמוד כמיה באוניברסיטה בר-אילן ברמת-גן. אוניברסיטה זו הוקמה בשנת 1955, והייתי במחזור השלישי שלה. במהלך לימודי הכרתי את בעלי משה ששון. משה עבד במכון וייצמן כטכנאי אלקטרוניקה והיה אחד הראשונים שעסק במערכות המורכבות של מכשירי , nuclear magnetic resonance, 
 – n.m.r. תכנונם ובנייתם. עם סיום הלימודים, התחתנו ועברנו לגור ברחובות.  נולדו לנו 3 ילדים בן יובל ושתי בנות תמר ויעל. יובל הוא האבא של מיכל נכדתי. 
 
בשנת 1980 התחלתי לעבוד בבנק לאומי. שם עבדתי עד הגיעי לגיל 65 שהיה אז גיל המקסימלי ליציאה לפנסיה. כעת אני בפנסיה. עוזרת לילדים כמיטב יכולתי. לומדת תנ"ך, היסטוריה ומתנדבת בפרויקט "בן יהודה".
 
מתנדבת בפרויקט "בן יהודה"
פרויקט זה מבוסס על התנדבות, ומטרתו לשמר ולהנגיש לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית לדורותיה. היצירות מוקלדות ומנוקדות (בעת הצורך) למערכת על מנת שתהיה גישה נוחה למשתמש, ואפשרות חיפוש ומחקר. כל הפעילות נעשית בהתנדבות במערך האינטרנט.
 
העשרה 
פרויקט "בן יהודה": "העלאת התרבות היהודית והישראלית למערך האינטרנט. הוא מיזם התנדבותי שפועל מאז שנת 1999, ועוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית וריכוזן באתר אינטרנט לטובת הציבור, בחינם ובאופן חופשי לשימוש.  לעולם לא יידרש תשלום תמורת השימוש במאגר, ולא תוצגנה פרסומות בדפי האתר. המאגר הינו חופשי בשימוש, ופירוש הדבר שאין צורך לתאם כל שימוש בחומר עם פרויקט בן-יהודה.  כבר היום משתמשים באתר סטודנטים, חוקרים, מורים, תלמידים, וחובבי ספרות באשר הם."
תשע"ה   

מילון

פרויקט בן יהודה
העלאת התרבות היהודית והישראלית למערך האינטרנט.הוא מיזם התנדבותי שפועל מאז שנת 1999, ועוסק ביצירת מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית וריכוזן באתר אינטרנט לטובת הציבור, בחינם ובאופן חופשי לשימוש. לעולם לא יידרש תשלום תמורת השימוש במאגר, ולא תוצגנה פרסומות בדפי האתר. המאגר הינו חופשי בשימוש, ופירוש הדבר שאין צורך לתאם כל שימוש בחומר עם פרויקט בן-יהודה. כבר היום משתמשים באתר סטודנטים, חוקרים, מורים, תלמידים, וחובבי ספרות באשר הם.

ציטוטים

”החוזק שלי להמשיך הלאה בא מהמשפחה גם המצומצמת וגם המורחבת.“