מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הימים הראשונים של הקמת המדינה

מדי אילן והנכד איקו רועי
הטבעת אלטלנה
הספינה "אלטלנה" הוטבעה
קורות משפחתי
סבא רבא שלי, יעקב שמול, עלה לארץ מגיברלטר בשנת 1835 והתיישב ביפו.
אמא שלי עלתה לארץ מיוון בשנת 1934, נישאה לאבי -וכך ניצלו חייה.
שניהם צאצאים למגורשי ספרד:
צו הגירוש מספרד- 1492

המשפחה שנשארה ביוון הושמדה בשואה.

ילדותי ונעוריי
אני, מדי,  נולדתי בתל אביב בשנת 1936 ברחוב יהודה לוי, בבית-החולים  "פרויד".
 גדלתי בבית מסורתי:  אבי היה דתי, וזכור לי, שנהג  ללכת לבית-הכנסת.
ארוחת ליל-שבת הייתה חגיגית, ונהגנו לשיר אחריה את  "צור מי שלו  אכלנו".
צור משלו אכלנו" (או בקיצור "צור משלו") הוא פיוט שנהוג לשיר בשבת, אשר התקבל בתפוצות ישראל ונהוג לשיר אותו בסעודות שבת. מחברו האלמוני חי, כנראה, בצפון צרפת ימי הביניים.‏
המצב הכלכלי בארץ ובבית לא היה קל,  אך לכבוד שבת דאגו לקנות דגים ובשר.
נישואיי
נישאתי לסבא שמואל ,שנולד בעירק, ועלה לארץ בגיל 8  בשנת 1935.
 
 זיכרונות  מאירועים משמעותיים שהתרחשו במדינת ישראל   : 
*  המחתרות
לפני קום המדינה אני זוכרת שאנשי המחתרת נלחמו  באנגלים.
 
רבים נתפסו והוצאו להורג בתלייה. זה מאוד השפיע עליי בתור ילדה.
כאשר האנגלים עזבו את הארץ ובן-גוריון הכריז על עצמאות המדינה, יצאנו לרחובות ורקדנו כל הלילה.
*  אלטלנה
אלה היו הימים הראשונים בהקמת המדינה.
הגיעה אנייה עם נשק שנקנה בכסף של האצ"ל.
דוד בן-גוריון ראש הממשלה דאז, מאוד התנגד להפרדת צבא-המדינה מהמחתרות, הוא רצה שיהיה צבא העם.
הספינה הוטבעה.
אני זוכרת שכאשר שמעתי שיש פיצוץ, רצתי לים כדי לראות את הספינה.
הספינה טבעה.
 הטבעתי חותם במדינת ישראל
נולדתי בארץ, והקמתי משפחה עם שמואל בעלי.
 נולדו לנו ארבעה ילדים: טליה, רונן, עינת, איריס.
התברכנו בשנים-עשר נכדים: טינו,דניאל,גיא,דור, נגה,דנה,עדי,מור,אורי,איקו  (המראיין), דניאלה ורני.
 – כמו-כן התנדבתי ב"תל-השומר" במשך 12 שנה.
סיפורה  של מדי אילן תועד על ידי הנכד איקו רועי אבן טוב במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס "נעמי שמר" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ג (2012-3), בהובלתה של הגב' שרה לאוטמן. 
 
עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

גירוש / מגורשי ספרד
גירושם הכפוי של יהודי מלכויות קסטיליה ואראגון בשנת 1492, הוחל בשנת 1497 גם על יהודי פורטוגל, ובשנת 1498 על יהודי מלכות נווארה שבצפון חצי האי האיברי . הגירוש בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה , ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון . היהודים הועמדו בפני הברירה: להתנצר או לעזוב תוך ארבעה חודשים. חלק מהיהודים העדיפו להתנצר, לפחות למראית-עין, ונשארו בספרד כאנוסים. מרבית המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה העות'מאנית, ובאירופה: צרפת, ובריטניה, איטליה, ארצות השפלה, בולגריה וגרמניה.

ציטוטים

”-המשפחה שנשארה ביוון הושמדה בשואה.“

”כאשר בן-גוריון הכריז על עצמאות המדינה, יצאנו לרחובות ורקדנו כל הלילה.“