מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות של סבתא טובה

אני וסבתא בקשר הרב דורי
אני וסבתא כשהייתי תינוק
סבתא טובה ועץ השזיף

זיכרונות ילדות מבית סבתא – עץ השזיף הזיכרון שהכי מרגש אותי ואני הכי אהבתי, היה מהבית של סבא בראשון לציון.

זכור לי שבילנו שעות רבות מתחת לעץ השזיף שרנו שירים ואכלנו שזיפים. אהבתי גם כשיחקנו מתחת לעץ השזיף במשחק "לתקוע". סימון עיגול על האדמה והשלכת סכין בתוכו במטרה להשיג יותר שטח מהעיגול.

ההורים של סבתא ההורים של סבתא נולדו בפולין עלו לארץ ישראל לפני קום המדינה בשנת 1934. סבתא רבתא חנה, התייתמה בגיל שמונה מאימא שלה והייתה לה אימא חורגת, לכן הלכה לסבא וסבתא שלה וגדלה שם עד עלייתה לארץ. בארץ סללה כבישים בחברת סולל בונה ולאחר מכן הייתה טבחית במסעדת פועלים.

סבא רבא צבי, שאביו נהרג במלחמת העולם הראשונה, עלה לארץ לאחר שהתבגר והיה לאיש אצ"ל ופעל למען יהודים. סבא רבא פגש את סבתא רבתא במסעדת הפועלים בה היא היית הטבחית, הם יצאו והתחתנו. הקימו משפחה בת שלושה ילדים שני בנים ובת.

סבא רבא עבד גם בפרדסים בהכנת גומות מסביב לעצים והפריח את שממת ארץ ישראל. לאחר קום המדינה עבד כאזרח עובד צה"ל עד שיצא לפנסיה. סבתא רבתא לאחר לידת ילדה הראשון הייתה עקרת בית.

הזוית האישית

בניה: היה לי כיף לעבוד עם סבתא ולשמוע סיפורים מצחיקים על הילדות שלה.

סבתא טובה: נהנתי להיפגש עם בניה ולספר לו סיפורי ילדות

מילון

שוויקשתיל
שב בשקט בשפה יידיש

ציטוטים

”סבתא תמיד דורשת מכולם חיבוק חם ואוהב ושואל תמיד: "מה עם חיבוק?''“