מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות שלי

אני, סבתא גילה ונכדי ליאור בביתי
אני, סבתא גילה, בגיל 9
הילדות שלי בקיבוץ

סבתא גילה נולדה וגדלה בקיבוץ נחשונים, כשהמדינה הייתה בת שנתיים. היא הייתה הילדה הראשונה שנולדה בקיבוץ. באותה תקופה היו מעט מאוד ילדים בקיבוץ.

כל ילדי הקיבוץ שהו בבתי הילדים בהם ישנו, אכלו, התקלחו, שיחקו ולמדו, לסבתא זה היה כיף גדול וחוויה טובה. ההורים גרו בבתים קטנים שהיה בהם חדר שינה קטן, סלון ושירותים. הילדים היו באים לבתי ההורים משעה 16:00 עד 19:00, בשעות האלו בילו עם ההורים. הם אכלו ארוחת ערב בחדר האוכל ואז חזרו אל בתי הילדים ללינה המשותפת. כילדים, הם שיחקו הרבה מאוד בחוץ: מחבואים, תופסת, שלוש מקלות, חמש אבנים, קלאס, עמודו ומחניים.

האוכל היה פשוט ובצמצום, לחם שחור ועליו מרוחה גבינה לבנה וכדי להמתיק את הטעם החמוץ של הגבינה הם פיזרו סוכר. פעמיים בשבוע אכלו ביצה, את החלב היה צריך להרתיח בגלל החיידקים ואז נוצר על החלב קרום וזה היה מגעיל מאוד בעיניהם. גם ירקות ובשר הם קיבלו בהקצבה כמקובל באותם ימים. לילדים לא היו בגדים אישיים, וכולם חלקו את אותם בגדים.

בית הילדים היה בצריף שבו היה חדר אוכל ומטבח קטן, מקלחות שבהם התקלחו בנים ובנות ביחד, מספר חדרי שינה, כשבכל חדר ישנו 3 או 4 ילדים, וחדר משחקים שאחר כך הוסב לכיתת לימוד.

ולמרות החיים הצנועים הם לא הרגישו מחסור ובשביל סבתא החיים היו טובים ונעימים.

אבא של סבתא שלי היה מנהל הקיבוץ, ולכן נסע מספר פעמים בשבוע לנסיעות עבודה לתל אביב או לפתח תקווה ותמיד כשחזר מהנסיעות הוא הביא עמו ממתקים. הממתקים היו מצרך נדיר פעם, ולכן לסבתא כילדה הממתקים היו בשבילה חגיגה גדולה, ותמיד חלקה את הממתקים עם חבריה מקבוצת הגיל שלה.

לאמא של סבתא היה קשה שהיא רואה מעט מאוד את ילדיה, ולכן ההורים החליטו לעבור לעיר. המשפחה עזבה את הקיבוץ ב-1 למאי שהוא חג הפועלים, אחרי שסבתא השתתפה במצעד שבפתח תקווה (כך היה נהוג אז). המשפחה עזבה את הקיבוץ כשסבתא הייתה בת כמעט 8, כשברשותה 3 מיטות ברזל ומעט בגדים.

במשך חצי שנה הם גרו אצל הסבא והסבתא בשכונת "מעוז אביב" שבתל אביב. ואחרי חצי שנה הם קנו דירה באותה השכונה, סבתא גרה בשכונה זו עד גיל 18.

כיום סבתא בת 68 בפנסיה.

הזוית האישית

ליאור – נהנתי להקשיב לסיפור חייה של סבתא גילה, ולמדתי ממנה על הסתפקות במועט.

מילון

עמודו
משחק ילדים נפוץ באותה התקופה

ציטוטים

”למרות החיים הצנועים לא הרגשתי מחסור “