מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות ברמת חן

סבתא ועדי באוטו
כשסבתא הייתה קטנה
ילדותי ברמת חן

במסגרת תכנית הקשר הרב דורי עדי, נכדתי, ביקשה ממני לספר לה על הילדות שלי.

אני נולדתי בישראל, עד כתה א' גרנו בגבעתיים ואז עברנו לרמת חן, שהיו בה בתים מעטים לעומת היום. היינו הולכים בשדות לבית הספר ובשדות פרחו צבעונים וכלניות ועוד פרחים שונים ויפים.

למדתי בבית ספר רמת חן שבזמנו היה בנין של שתי קומות ובמקום שהצופים נמצאים היום היו שני צריפים שכתות א' וב' למדו במשמרות בוקר ואחר הצהריים.

לא הין מחשבים ופלאפונים אפילו טלפונים ביתיים לא היה בכל בית, לכן היינו משחקים בכל מני משחקים מחוץ לבית או משחקי חברה בבית. בימי שישי היינו מתאספים בככר השושנים (ככר עוזי חיטמן היום), או בגן השעשועים שהיה ליד בית הספר שהיום במקומו נמצאת רחבת הטקסים שלכם. היינו משחקים בתופסת ובמחבואים ורוקדים בן לוקח בת.

 אני בגיל הנעורים

כשלמדתי בכתה ג' פרצה מלחמת סיני. את בית הספר מיגנו בשקי חול ואנחנו למדנו לרדת למקלט. אבי היה במילואים ואמא אחותי ואני היינו בבית ושמענו את המטוסים שחגו מעלינו בדרך למצריים. המלחמה נגמרה החיים חזרו למסלולם הרגיל.

בשבתות היה אוטובוס שהיה לוקח אותנו לים.

בכתה ד' התחלנו ללכת לצופים שמאד אהבתי גם את הפעולות שהעבירו לנו וגם את הטיולים והמחנות. כשגדלתי הייתי בקורס מדריכים ואז התחלתי להדריך ופתחנו את שבט הצופים ברמת השקמה.

הייתה לי ילדות כפית ומאושרת דבר שאני מאחלת לעדי.

אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי

הזוית האישית

עדי: סבתא ואני גרות בבית דו משפחתי לכן אנו מתראות כמעט כל יום. אני מאחלת לסבתא שתמשיך להיות איתנו ונמשיך להיות ולעשות דברים ביחד מאחלת הרבה בריאות.

סבתא: עדי יקירתי המיוחדת והמקסימה, שיודעת כל כך הרבה דברים ומלמדת אותי לעבוד במחשבים, בשירים ובכלל דברים חדשים, שאותם היא חובה, שלא היו כשאני הייתי בגילה. עדי מתעמלת מצטיינת בנבחרת הפועל ר"ג. אני מאחלת לה שתצליח בכל מה שהיא עושה ואוהבת ושתסתכל תמיד קדימה. הרבה בריאות ואושר –  הכי אוהבת סבתא.

מילון

בן לוקח בת
ריקוד במעגל שרקדו בימי שישי באספות כיתה

ציטוטים

”"לא הין מחשבים ופלאפונים אפילו טלפונים ביתיים לא היה בכל בית"“