מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות בקיבוץ גבעת חיים

סבא ואני
סבא בן שנתיים
החיים בקיבוץ כילד ונער

שמי אליעזר שלו. אספר ואשתף בסיפור על נוף ילדותי בקיבוץ גבעת חיים.

נולדתי בשנת  1943 בגבעת חיים וגדלתי בבית הילדים בקיבוץ. כתינוק חליתי בפוליו ומילדות  אני נכה.

מאד אהבתי את  בית הילדים והמצב של הנכות גרמה לי  להרבה קשיים, כיוון שהרגשתי שונה בכיתה של ילדים רגילים. למרות מצבי הפיזי השתתפתי בשיעורי הספורט, ובטיולים יחד עם כולם ולא ויתרתי לעצמי בשל נכותי הפיזית.

כשהייתי בן 16 ניגשתי ללשכת גיוס בפעם הראשונה ולא רצו לגייס אותי לצבא , אבל שוב לא ויתרתי והתגייסתי בכל זאת. בסוף את שירות החובה שלי עשיתי כנהג משאית במשך שנתיים וחצי ושירתתי כחייל מילואים במשך 30 שנה.

החינוך המשותף בבית הילדים בקיבוץ

כשאימא שלי חזרה מבית החולים אחרי הלידה שלי היא מסרה אותי לבית התינוקות לידי המטפלת. המטפלת קבעה את סדר היום שלי כתינוק: מועד השכמה בבוקר, זמן הארוחות (הנקות) והמרווח בין הארוחות, מועד שנת הצהריים ומועד הפגישות עם אמא שלי. המטפלת גם קבעה איזה תוספי מזון אני אקבל, איזה חיסונים אני אקבל ועם איזה צעצועים אני אוכל לשחק. אחרי בית התינוקות הגיע שלב הפעוטון שם הוסיפו לנו אמצעי פיתוח של תנועה, כמו כריות ספוגים כדורים גלילים וכ"ו.

בגלל מחלת הפוליו  נעמדתי מאוחר יחסית, בגיל שלוש. בגיל ארבע עברתי מהפעוטון לגן הילדים, שם כבר היו פעילויות יותר מפותחות כמו ספורט, משחקי כדור, פעילויות חברתיות: טיולים, אש לילה וכ"ו. בגיל חמש וחצי התחלתי ללמוד בכיתה א' עד סוף י"ב.

כשנה לפני הצבא החזקנו קיבוץ על גבול ממלכת ירדן, ולאחר מכן התגייסתי לשירות סדיר של שנתיים וחצי, ועשיתי שלושים שנות מילואים.

 

הזוית האישית

ניצן: אני נהניתי מאד ללמוד דברים חדשים על סבא ועל הילדות שלו בקיבוץ.

סבא אלי  אני התרשמתי מאוד מההעברה המסודרת של מסורת הוותיקים לדור הצעיר, אפשר ללמוד הרבה מאוד מהניסיון של הוותיקים עבור הדורות הצעירים.

מילון

פוליו
שיתוק ילדים מחלה של מערכת העצבים, הנגרמת על ידי נגיף הפוליו(ויקיפדיה)

ציטוטים

”מאד אהבתי את  בית הילדים והמצב של הנכות גרמה לי  להרבה קשיים, כיוון שהרגשתי שונה בכיתה של ילדים רגילים. למרות מצבי הפיזי השתתפתי בשיעורי הספורט, ובטיולים יחד עם כולם ולא ויתרתי לעצמי בשל נכותי הפיזית.“