מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הילדות בהשפעה המסורת האנגלית

ליאור המאירי יחד עם סבא וסבתא
סבא קלייב עם תלבושת אחידה של בית ספר
חינוך כמו שצריך

הילדות בהשפעה המסורת האנגלית

שמי קלייב גולד ואני האבא של יהודית, אמא של ליאור המאירי.

נולדתי ב-22 באפריל 1940 בעיצומה של מלחמת עולם השנייה. עיר מולדתי פרטוריה היא בירת דרום אפריקה, אשר לא מזמן קיבלה עצמאות מבריטניה. ההורים היו במעמד הביניים ולא היו לי ולאחותי הקטנה ממני הרבה דברים חומרניים, דבר שהשפיע על חיינו ועל החינוך שלנו.

אין לי הרבה זיכרונות מהילדות אבל יש דברים שנחרטו בזיכרוני. אמרו לי שהייתי ילד שובב מאוד, אך לדעתי כמובן זה לא היה נכון. הבית שלנו היה באזור חדש והכביש עוד לא היה סלול. יום אחד עבדו על יד הבית עם מחבש גדול. יצאתי מהבית להסתכל על העבודות, והנהג הסכים להעלות אותי ולשבת על ידו. כמובן הוא עבר מרחוב לרחוב ונעלמתי מהבית כל היום. כשחזרתי, אימי כעסה עליי מאוד אך כנראה מרוב השמחה שחזרתי, לא נענשתי.

מאחר ולאימי היה קשה להתמודד איתי, נשלחתי לגן ילדים בגיל שלוש או ארבע, למרות העלות (לא היה גן חובה כמו בישראל). מהתקופה ההיא יש אירוע אחד שאני זוכר היטב. הייתה ילדה באותו גן ילדים שהתאהבתי בה, למרות שהיא הייתה גדולה ממני. ביום אחד בהיר משום מה רדפתי אחריה, כנראה בניסיון לנשק אותה. במרדף נפלתי לתוך בריכת דגים בחצר הגן. כתוצאה מכך אימי קיבלה טלפון להגיע לגן עם בגדים יבשים. אינני זוכר אם נענשתי או לא.

עקב המצב הכלכלי של הוריי, לא היו לי הרבה מסיבות יום הולדת. המסיבה היחידה שאני זוכר הייתה על הדשא בגינה של הבית שלנו. בעיצומה של המסיבה כנראה הרגזתי אחד מהדודים שלי והוא נתן לי סטירה.

הסיפור המלא:

הזוית האישית

סך הכל, אין לנו הרבה תלונות מתקופת הקליטה. לי הייתה עבודה בבית חולים בילינסון כאשר רעייתי גידלה שלושה ילידם.

מילון

פרטוריה
עיר הבירה של דרום אפריקה

ציטוטים

”למדתי על ציונות בעלייה של המשפחה של סבא וסבתא“