מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

היונים חוזרים לקן

עופרי ועדי עם סבא מרדכי
תמונה מעברו של סבא מרדכי
סיפור אב מפרס על אהבת בן ואב

במדינת פרס באחד הכפרים הנידחים שהיו מנותקים מכל ציביליזציה, ביום בהיר, חלה אחד הילדים ומאחר ולא היה בכפר רופא וטיפול רפואי החליט אביו של הילד להרכיבו על חמור ולצאת אל עיר הבירה על מנת להצילו.  

 האב הביא את הילד לבית החולים, כדי לקבל טיפול רפואי. הרופא שבדק את הילד נאלץ להודיע לאב שאיחר את המועד והילד נפטר. האב קיבל את הבשורה המרה וחזר לכפרו. כל הדרך לחש לעצמו "לולא היה רופא בכפר הייתי יכול להציל את בני", הוא חזר ולחש את המשפט עד שהגיע לכפרו. כשחזר אל כפרו גמלה בלבו החלטה כשיגיע בנו השני לבגרות ישלח אותו, ללמוד רפואה בעיר הבירה. בבוא הזמן הגיע הבן לבגרות והאב רשם את בנו באחד מבתי הספר לרפואה. האב קיווה שבנו יצליח לעמוד בדרישות הלימוד הגבוהות ובהוצאות שכר הלימוד לאור מצבו הכספי הדל. כדי לממן את לימודי הבן, החליט, האב להישאר בעיר הבירה קרוב למקום לימודיו של הבן, את מימון שכר הלימוד השיג האב מעבודות שונות.
בימים עבד האב, בעבודות בניין ובערבים  התחפש למוקיון וערך הצגות רחוב. כך אסף פרוטה לפרוטה וממן את הוצאות לימודי הבן. באחד הערבים בזמן שבידר אנשים ברחוב, היה בנו בין הצופים אך בגלל התחפושת לא הכיר את אביו.
לאחר מספר שנים חזר האב אל כפרו ומשפחתו  והחליט לבנות מרפאה, הוא דאג לצייד את המרפאה בכל  הציוד הדרוש. האב קיווה כשיסיים בנו את לימודי הרפואה ישוב אל כפרו וישמש רופא המקום. באחד הימים קיבל האב מכתב מבנו, הבן בישר לאביו כי סיים בהצלחה את לימודי הרפואה , אך החליט להישאר בעיר הבירה ולא לשוב לכפר.
האב קיבל את החלטת הבן בצער גדול. מייד לקח  קופסת קרטון הניח בה חול מן הכפר ,צרף מכתב ושלח לבנו. במכתבו כתב: "אני שעבד יומם ולילה בבניין ובלילות בתור ליצן ברחובות על מנת לממן לימודיך, קיוותי שביום מן הימים תשוב אל כפר הולדתך ותשמש כרופא הכפר, החול המצורף היא עדות וזיכרון לאדמה ממקום הולדתך. לפני שנים,המשיך האב וסיפור לבנו,  נפטר אחיך הבכור היות ובכפר לא היה רופא שיוכל להצילו.  אנשים רבים בכפר זקוקים לרופא מקווה אני בני שתשנה את החלטתך ותשוב אל אדמת אבותיך".
 הבן הנרגש שקיבל את המכתב והקופסה בה אדמת המקום, נזכר בליצן הרחוב שראה לפני מספר שנים והחליט מייד לשוב אל הכפר ולשמש רופא במקום. שובו של הבן גרמה  שמחה רבה למשפחתו ולתושבי הכפר, עם שובו נכנס הבן אל המרפאה  שהכין אביו והחל מייד בעבודתו.
 
סיפור זה ששמעתי בילדותי מאבי, השפיע רבות על חיי. אדם צריך להתמיד לדאוג לילדיו, לכוונם, להראות להם את נתיב חייהם ולדאוג לאחדות המשפחה. סיפור זה משקף את אבי ואת נקודת מבטו והשקפתו שליווי אותי במהלך חיי. השקפה המהווה זיכרון עמוק של החיים בפרס.
רוב יהדות פרס היו סוחרים וחלק קטן מתוך הקהילה עסק בשרות שלטון המלוכה. אבי היה סוחר, הוא קנה בדים וסחר בהם מכפר לכפר גם הנדחים ביותר.
 
ראשית עליית יהודי פרס (איראן) החלה בשנת 1957. בתחילה  עלו בקבוצות קטנות ביניהם גם משפחתי . עד 1977 נשארה יהדות פרס קהילה גדולה שותפה פעילה בממשל ובחיי החברה. ב- 1977 התחוללה מהפכה והשלטון התחלף, משפחות רבות עזבו את פרס חלק עלו לארץ חלקם הגרו למדינות אירופה. נכון להיום נותרו בפרס כ-8000 יהודים. יהדות פרס הייתה אחת מקהילות הגדולות בפרס אחריי חורבן בית המקדש.
 
אני נולדתי בעיר קשאן שם עסק אבי בכל מיני עבודות מזדמנות חיי הקיום היו קשיים ומשפחות עמידות עזרו למשפחות רבות להתקיים. אנחנו קיבלנו מאחת המשפחות העמידות דירה למגורים. הדירה הייתה בנויה בחומר ודי רעועה. באחת הפעמים בהיותי בן שמונה, ירדו גשמים ושלג, ברציפות במשך שמונה ימים. קרוב משפחה שהגיע ביקש מאיתנו לארוז ולעזוב את הבית משום שנשקפת לנו סכנה. מייד לאחר הפינוי התרחש נס שלא אשכח. בסיום אריזת מטלטלים, יצאה אחותי עם החבילה האחרונה, מייד לאחר יציאתה התמוטט הבית וקרס.
 
                                                        

תשע"ו 2016

מילון

ציוויליזציה
היא הארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. לרוב היא כוללת מספר עמים ומדינות, החולקים ביניהם יסודות משותפים.

יהדות פרס
יהדות פרס התגבשה בפרס בתקופת בית שני, היהודים חיו לצד אזרחיה המוסלמים והיו קהילה מעורה ותורמת במדינת פרס

ציטוטים

”אם אין אני לי מי לי!“