מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הטיסה ואני

דני ונכדתו תמר במפגש של הפרויקט
אין
נהגתי להעביר יד מלטפת על המטוס כאילו יש בו נשמה.

שמי דני חלוץ ואני מתגורר בתל אביב עם אשתי עירית.

אני סבא לחמישה נכדים, ובחרתי לספר לנכדתי תמר את סיפור אהבתי לטיסה. נולדתי בתל אביב בשנת 1948. את מרבית שנות ילדותי העברתי במושב חגור שבשרון. אהבות רבות היו ויש לי בחיי. העוצמתיות שבין אהבותיי הן לנכדותי ונכדי, לאשתי עירית ולטיסה.

את אהבת הטיסה התחלתי, מבלי לדעת שהיא תתפתח לאהבה עוצמתית כל כך, כילד במושב. בסמוך לנו היה בסיס האימונים של בית הספר לטיסה בכפר סירקין. מדי יום מטוסי בית הספר רעשו מעל ראשינו. התפעלתי מן העובדה שכלי המתכת הללו מצליחים לעוף, חופשיים מכל מגבלה, חגים, מתגלגלים ומתפתלים בזריזות מפתיעה. בגיל 18 הופתעתי לקבל הודעה שנמצאתי מתאים לקורס טיס. התחלתי מסלול מרתק שנמשך כארבעים שנים בהן חוויתי חוויות מסעירות שרובן ככולן נגעו בבני אדם (חברי לשירות בחייל האוויר) ובפעילות ביטחון להגנתה של מדינת ישראל.

במהלך שירותי כטייס זכיתי לטוס על סוגי מטוסים רבים. קשה לתאר את חווית הטיסה הקרבית למי שעולם הטיסה אינו קרוב אליו: תמונות טבע מדהימות, נופים משגעים, מזגי אוויר משתנים, עוצמה ומהירות גבוהים, עומסים פיזיים ומנטליים גבוהים, ריגושים וסיפוקים רבים עם השלמת המשימות ועמידה באתגרים. תמיד חיפשתי את הטיסה הנוספת, נהגתי לזמזם ולשיר לעצמי שירים שאהבתי. לפני שטיפסתי אל תא הטייס נהגתי להעביר יד מלטפת על המטוס כאילו יש בו נשמה. אני אשמור עליו והוא ישמור עלי.

הזוית האישית

דני חלו. השתתף בתכנית הקשר הרב דורי ותועד על ידי נכדתו תמר. התכנית נערכה בבית הספר חוב״ב בבני ציון, התשע״ט.

מילון

האנשה
דימוי משהו שהוא לא אנושי לאנושי, להתייחס אליו כאילו הוא אנושי.

ציטוטים

”נהגתי להעביר יד מלטפת על המטוס כאילו יש בו נשמה.“