מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

הטורקי שהתאהב בבולגריה

החתונה באוהל מועד בעיר תל אביב.
אבי ואימי עם כל ששת הנכדים
סיפור היכרותם של הורי: ליאורה (לורי בשמה הבולגרי) וישראל ונטורה.

כדי להבין את סיפור ההכרות אתמקד תחילה ברקע על הורי.

הסיפור מוקדש להורי, לאבי  האהוב ישראל, זכרונו לברכה שנפטר לפני כשנתיים, ואהב את אימי אהבה עזה, ולאימי ליאורה האהובה שתבדל לשנים ארוכות.

רקע על אימי

אימי נולדה בשנת 1935 בעיירה וידין, בבולגריה. לאביה קראו לוי עקיבא. הוא היה עורך דין ידוע בעיירה ואמה פרידה הייתה עקרת בית וגידלה את אימי ואת אחותה הבכורה שלי.

בשנת 1949  עלתה לארץ דודה שלי, אחותה הבכורה של אימי, יחד עם עלית תנועות הנוער. אימי באותה תקופה התחילה ללמוד בסופיה, עיר הבירה, בבית ספר לאחיות. געגועיה הרבים של פרידה לביתה הנמצאת כאן בארץ היו עזים ולכן כל המשפחה החליטה לעלות ארצה בשנת 1952.

האימפריה העותומנית שלטה בבולגריה כ600 שנה, מהמאה השלוש עשרה עד תחילת המאה העשרים. השלטון כלל הרבה מעשי טבח אכזריים שגרמו לשנאה רבה של בולגרים לטורקים. השנאה נמשכה גם אחרי נפילת האימפריה הטורקית. הטורקים נתפסו על ידי הבולגרים כאנשים פשוטים, לא מפותחים, חסרי ערכים ותרבות.

ליהודי בולגריה היה כינוי לכל הטורקים – "זֵלֵן", שפרושו ירוק בבולגרית, והכוונה לא בשל מספיק.

%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-%d7%91%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%94
משפחתה של אימי בבולגריה

 

%d7%90%d7%9e%d7%90-%d7%a0%d7%a2%d7%a8%d7%94
אימי בת התשע בבולגריה

רקע על אבי

אבי נולד בשנת 1930 במרסי, שבצרפת. אימו, ריקה, בת למשפחה טורקיה, מרובת בנות שהתגוררה באיזמיר שבטורקיה.

המלחמה בין הטורקים ליוונים שהייתה ב1919 – 1921 הרסה את העיר איזמיר, וגרמה לעזיבה מואצת של יהודים מהעיר. כך קרה שריקה בת ה- 17 שהגיעה לפרקה, נשלחה לצרפת. בכך חסכו מאביה לתת בשבילה נדוניה. בצרפת ריקה הכירה את יצחק, שגם הוא במקור  מטורקיה.

הם התחתנו ואבי נולד. אבי נדבק בשחפת בשנתו הראשונה ברגלו ולכן כל חייו צלע, והיה מוגבל ברגלו. שנתיים לאחר הולדתו נפטר יצחק אביו משחפת וריקה חזרה עם אבי לטורקיה. הם התגוררו באיסטנבול. כשאבי היה בן עשר הכירה ריקה את אברם שלימים הפך לבעלה.

אבי עלה עם אימו ואברם לארץ ישראל בשנת 1948. ביתם הראשון בארץ היה ביפו.

%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%91%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%94
אבי הילד הקטן עם מחבק את דודו, עם סבתא ריקה ודודים
%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d
אבא ואימא מתחילים לצאת

חורף 1953

מיקו וסופקה, שניהם ממוצא בולגרי, יצאו כזוג. יום אחד סופקה שאלה את מיקו אם יש לו חבר פנוי שהיא רוצה להכיר לחברתה לורי. מיקו אמר לה שיש לו חבר טוב ממוצא טורקי. מיקו שאל את אבי אם הוא מעונין להכיר מישהי ואבי שהיה גם פנוי השיב שהוא מעונין. סופקה סיפרה זאת לאימי. אימי שלא אהבה במיוחד טורקים מיד ענתה לה שהיא לא מעוניינת להכיר בחור טורקי. מיקו סיפר לאבי שחברה של סופקה לא מעוניינת להכיר אותו בגלל מוצאו ואבי ניצל את העובדה שהוא נולד בצרפת ואמר למיקו : "ספר לסופקה שיש לך עוד חבר, שמוצאו מצרפת".

סופקה סיפרה לאימי, ואימי הסכימה. כך יצאו בפגישה הראשונה שני זוגות החברים: הזוג הראשון הוותיק סופקה ומיקו, והזוג החדש אימי ואבי, לבית קפה. בית הקפה אשר שימש גם כמקום לריקודים נמצא בתל אביב ונקרא "קלוב- מועדון".

 

1953- 1955

אימי ואבי התחילו לצאת. רב היציאות שלהם היו לבתי קולנוע. אימי למדה להכיר את אבי, את טוב ליבו, את חוכמת החיים שלו וחוש ההומור הרב והתחילה גם לאהוב אותו. אבי אהב מאוד את אימי ולאחר מספר חודשים רצה להתחתן איתה אך אימי סירבה.

יום אחד אבי החליט בזמן שאימי עבדה, לבוא לביתה ולדבר עם אימה על החתונה. כמובן שסבתי מאוד לא התלהבה מ"החתן המיועד". הוא נתפס בעיניה כחסר השכלה, נכה ברגלו ו.. טורקי. היא דיברה עם אימי וניסתה לשכנע אותה לא להתחתן.

אבי ואימי יצאו במשך כשנתיים. למורת רוחה של המשפחה מצד אימי, אימי אהבה את אבי והחליטה להסכים להפצרותיו הרבות ולהתחתן.

%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9e%d7%90-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d
הורי חברים

החתונה

בתאריך 11.12.55 בבית הכנסת אוהל מועד בתל אביב התקיימה החתונה. אימי מספרת שירד גשם חזק בזמן החתונה. אחרי החתונה הם הלכו ברגל כשעה עד שהגיעו לביתם החדש שהיה חדר קטן בדירה שבה התגוררו עוד אנשים.

%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%a9%d7%9d-%d7%98%d7%91%d7%a2%d7%aa
אבי ואימי בחתונתם
%d7%90%d7%91%d7%90-%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9d
אבי חותם על הכתובה

הולדת הבנות, הנכדים והנינים

שנה לאחר הנישואים נולדה אחותי רינה ושש שנים אחרי נולדתי אני. אבי חסר ההשכלה למד חשמל, ואחר כך לימודים נוספים ועבד ברב שנותיו כטכנאי טלוויזיות בתדיראן. אימי הייתה אחות  בקופת חולים מכבי. להורי נולדו שישה נכדים ואבי הספיק לראות ארבעה נינים מתוך השישה כיום.

%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-1
אבא אמא אחותי ואני בפורים
%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%942
מטיילים בשבת ביפו העתיקה
%d7%91%d7%97%d7%aa%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%95%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%99
בחתונה השנייה של דודתי שלי

אהבה עד הסוף

קשה לתאר במילים את האהבה העזה שאבי אהב את אמי במשך כל חייו. אבי היה רומנטיקן, דאג לאימי כל חייו ובעצם מילא אחר כל בקשה שהייתה לה. כל שנה ביום הנישואים היה בא עם זר גדול. בחלק מהשנים אף תעד את האירוע. כמה סמלי הוא שיום ההלוויה שלו היה ביום נישואיו. הזר הגדול לאימי היה הפעם מהמשפחה הקרובה.

%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-35
יום נישואים 35
%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-33
יום נישואים 33
%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%90%d7%99%d7%9d-37
יום נישואים 37

הזוית האישית

נהנתי והתרגשתי לשמוע מאימי את הסיפור כמובן שהכרתי אותו אך מעולם לא שאלתי אף אחד מה היו הסיבות לשנאת הבולגרים לטורקים, או מה היו הסיבות שסבתי עברה למרסי ושם אבי נולד. כמו כן אימי סיפרה לי לראשונה השבוע על המפגש השכנוע של אבא שלי עם סבתי, אמה של אימי. אבי אומנם נפרד, אולם מהכרותי הרבה איתו אני בטוחה שהוא היה מאוד גאה לפרסום הסיפור.

מילון

זֵלֵן
פרושו ירוק בבולגרית, והכוונה לא בשל מספיק.

ציטוטים

”"השנאה לטורקים נמשכה גם אחרי נפילת האימפריה העותומנית".“