מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החסיד מרדכי ברון – צלם החצר

סבא מרדכי- הצלם של הרבי
סבא בצעירותו
בברכת הרבי הכין סבא שעון מעץ מעל מפת העולם בציון מקומותיהם של השלוחים הפרוסים בעולם.

הנכדה רחלי ברון מתעדת את סיפורו של סביה מרדכי ברון.

סבי מרדכי שיחי' נולד בי"א טבת בשנת תש"ב (1942) ברוסיה הסובייטית בעיר אוליאנובסק שבסיביר, להוריו מיכאל יחיאל ז"ל ולאמו רבקה מרים ז"ל אח קטן למשה, פנינה ולחנה.

הוריו נולדו בפולין בעיר בילגוריי, השוכנת בדרום-מזרח פולין, וידועה כמחוז של חסידות בעלז. בתקופת השואה ברחה המשפחה עם 3 ילדים לרוסיה. הם הספיקו לברוח ממש ברגע האחרון, סבא, נולד זמן קצר לאחר בריחתם. ברוסיה היה רעב גדול ואנשים גוועו ברעב ולא שרדו את הכפור. המשפחה השתכנה בקולחוז (מעין מושב חקלאי) בחסדי ה' ובזכות תּוּשִׁיָּתָהּ של אם המשפחה הם הצליחו לשרוד.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ט, עלתה המשפחה לארץ ישראל. סבא מרדכי היה בן שבע. הם התיישבו בעיר רמלה. הוא החל ללמוד בפעם הראשונה בחייו עברית ויהדות, וכן, קרוא וכתוב, מכיוון שברוסיה לא הייתה אפשרות ללמוד. המלמד ר' משה בייטש ז"ל היה מגיע כל בוקר מכפר חב"ד על אופניו ומלמד שיעורי יהדות נוספים על מנת להרחיב את ידיעותיו. מאוחר יותר, שנפתח בית ספר של הציונות הדתית קרוב יותר לביתם נרשם סבא מרדכי לבית ספר זה.

בגיל 17 התגייס לצה"ל והיה משובץ ביחידה לאבטחת אישים. עם סיום השירות הצבאי נסע לחופשה בקליבלנד שבאוהיו שם טייל ונפש יחד עם חברים, כשלצורך מימון הטיולים נכנס לעולם הצילום. בתקופה זו, חלה אצלו ירידה רוחנית בעקבות השפעת החברים, והוא החל להקל בשמירת תורה ומצוות. החופשה נמשכה שלוש שנים עד שנאלץ לחזור לארץ בעקבות מחלה קשה שתקפה את אביו.

בתקופת שהותו בארץ התחתן סבא עם סבתא נחמה לבית דוידוביץ, ונשאר לסעוד את מיטת אביו עד לפטירתו. מספר חודשים אחרי סיום ימי האבל חזר עם סבתא לקליבלנד, כשבתקופה זו חזר לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והשקיע את ראשו ורובו בעולם הצילום.

בקליבלנד נולדו לסבא וסבתא ארבעה ילדים: יעקב, מיכל, יוסי והניה.

באחת הזדמנויות כשנסע לניו יורק, כתב סבא מכתב לרבי ובקש ברכה לבעיה רפואי שהייתה לו.  וזאת בהמלצתו של הרב שניאור זלמן קצנלבויגן, רב בית הכנסת בו התפלל, באמצעותו הוא הכיר את עולמה הפנימי של חב"ד והפך לחסיד מן השורה.

לקראת שמחת תורה, תשל"א נסע סבא מרדכי לרבי לראשונה. בשנה שלאחר מכן הגיע מצויד עם המצלמה האישית שלו מתוך מטרה לצלם את הרבי. החסידים שראו אותו מצלם הציעו לו בעדינות לבקש רשות מהרבי לפני שהוא מצלם, אך הוא סירב להיענות להצעתם. רק אחרי שהתברר לו שכל הפילם של הצילום נשרף, הוא הבין שעליו לבקש רשות קודם הצילום. לאחר הכנה מתאימה, הוא כתב מכתב לרבי בו ביקש רשות לצלם, והכניס את בקשתו דרך המזכירות. לאחר שקיבל אישור, חזר לצלם. ומאז הפך לאחד מצלמי החצר שזכו לצלם את הרבי עשרות אלפי תמונות בהזדמנויות שונות.

בשנת תש"מ עברה המשפחה להתגורר בכפר חב"ד וסבא החל להתעסק בתחום הפצת המעיינות לצד עבודתו בצילום. על אף שהדבר לא היה נפוץ באותם שנים, החליט להתחיל לייצר שעונים ומוצרים נוספים עליהם תוטבע תמונתו של הרבי, אך משהדבר התקבל בהתנגדות מצדם של מספר חסידים, החליט להפנות את השאלה אל הרבי ולבקש את חוות דעתו. הרבי הוציא תשובה חיובית, והייצור החל בצורה מאסיבית.

במשך השנים, הקפיד לשלוח אל הרבי את העותק הראשון מכל מוצר שהיה יוצא מבית החרושת, וזכה לקבל תשובות ומענות מעודדים.

חלק מהמוצרים שהפיק, הפכו לנכסי צאן ברזל בהפצת המעיינות, ואת חלקם החלו לחקות בכל רחבי העולם, ביניהם: כרטיסים עם תפילת הדרך מצד אחד ועם תמונתו של הרבי מהצד השני, דפים מנויילנים עם מזמור 'שיר המעלות' לשמירה והגנה על היולדת.

באחת הפעמים שהיה אצל הרבי סיפר לרבי כי חלם שהוא שואל את הרבי "כיצד להכין את השעון לקבלת פני משיח"? ענה לו הרבי "שה' יעזור לכם שתמציאו בעצמכם כל ההמצאות הטובות כמו עד עכשיו ושיהיו בשורות טובות" והרבי אף הוסיף דולר לצדקה, בקבוקי משקה וכו'. בברכת הרבי הכין סבא שעון מעץ וגם שעון גדול על גבי מפת העולם בציון המקומות הנחשבים של השלוחים הפרוסים בעולם ונתן לרבי כמתנה לשנה החדשה. הרבי שמח מאוד לקבל את השעון ונתן לסבי שני דולרים.

בשנת תשמ"א טס סבא לצרפת שם צילם את כל המקומות בהם היו הרבי והרבנית. כשסבי חזר לארה"ב, הביא לרבי אלבום עם תמונות אלו.

בחלוקת כוס של ברכה

עוד סיפור שסיפר לי סבא:

"היה זה בחלוקת כוס של ברכה בשנת תשמ"ה. עמדתי כהרגלי ליד הרבי וצילמתי. לפתע הבחנתי שישנם כאלה שהרבי מוזג להם יין, וישנם כאלה שעוברים שגם מקבלים בקבוקי 'משקה'. חשבתי בליבי כי גם אני רוצה בקבוק 'משקה', מבלי לחשוב פעמיים נכנסתי לתור, וכשהגעתי ליד הרבי, הוא הגיש לי בקבוק 'משקה'. ראיתי במוחש כיצד הרבי קרא את מחשבותיי".

הזוית האישית

רחלי ברון: תודה לך סבא, שהקדשת מזמנך לספר לי את סיפורך המרתק. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.

מילון

כוס של ברכה
-כוס של ברכה הוא כינוי לכוס יין שמברכים עליה ברכה נוספת מלבד ברכת היין. ברכה זו נעשית בזמנים שונים, כגון קידוש והבדלה, וכן בברכת המזון. בנוגע לכוס הזאת ישנם דינים מיוחדים בנוגע לניקיונה, מילויה והגבהתה

קולחוז
קוֹלְחוֹז הוא כינוי למשק שיתופי בברית המועצות. כחלק מתוכנית החומש של סטלין כפו שלטונות ברית המועצות על האיכרים, בתקופה המכונה "קולקטיביזציה", להתאחד בחוות חקלאיות שיתופיות, בהם הרווחים מתחלקים בין חברי הקולחוז

ציטוטים

”הקב"ה זיכה אותי בזכות גדולה לצלם את הרבי ולקבל תשובות ומענות מעודדים.“