מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החלבן היהודי האחרון

אבא ואני
איטליה- אבא מחכה לעלות לא"י
סיפור על קשיים והצלחות של המחלבה, אשר הייתה שייכת לסבא מאיר ומשפחתו בכפר גנוייניק במחוז בז בפולין.

מאיר שטיינפלד ז"ל, אבי, נולד בכפר גנוייניק, אשר במחוז בז'סקו שבפולין. אבי, מאיר, היה השלישי  מבין שבעה אחים ואחיות לבית משפחת גולדברגר. שתיים מאחיותיו נפטרו בצעירותן, לפני פרוץ,מלחמת העולם השנייה. כל חמשת האחים ואביהם (סבא יצחק), שרדו את תקופת השואה ועלו לארץ בשנת 1950. אמו של אבי, ציפורה נפטרה בדרכם ארצה, במחנה עקורים בזלצבורג, שבאוסטריה.

%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%95

אמו של אבי, ציפורה נפטרה בדרכם ארצה, במחנה עקורים בזלצבורג, שבאוסטריה

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%941

                                                 1946- אבא מאיר ליד קברה של אמו

f1000038
2002-56 שנים אחרי

 

יצחק החלבן 

בכפר שבו גר, אבי מאיר ומשפחתו, היו רק שתי משפחות יהודיות וכעשרים משפחות של גויים. הם גרו בשכנות טובה מאוד עם הגויים, בשבתות היו באים הגויים להסיק את התנור ולעשות מלאכות שהיו אסורות על היהודים ותמורת זאת היו מקבלים חתיכת חלה של שבת. ביתם היה קרוב לחווה גדולה שהייתה שייכת למשפחה פולנית, לאחר מותו, הוריש בעל החווה, את חוותו לבנו ובתו. החווה הייתה מקור פרנסתם, של המשפחה. סבא יצחק היה קונה  חלב מבעלי החווה ומוכר אותו בעיר בז'סקו.

f1000131
על אדמת הבית בגנויינק 2002

זיכרון קשה יש לאבי,  מהאחראי על הרפת בחווה. הוא היה אדם רע – סיפר אבי, רע מאד. "שלוש פעמים ביום באנו  לקחת את החלב. היינו חייבים להגיע בדיוק בזמן אחרת רושין, היה מתרגז וצועק בקול והיו שומעים אותו עד הבית שלנו". העבודה הייתה קשה מאד. סבי יצחק, היה נושא על גבו כד חלב שהכיל 15 ליטר והולך ברגל עד ל"כביש" הראשי  שהיה עשוי מאבנים עגולות, המוביל לעיר בז'סקו. הוא היה עובר מדלת לדלת ומוכר חלב לפי כד מדידה. עם הזמן הפרנסה גדלה, עוד ועוד כדי חלב נוספו. את כדי החלב היו שומרים במרתף של החווה. אבי  ואחותו הגדולה, רגינה, עזרו מאד בעבודה במחלבה. כשהוריו היו נוסעים לעיר, היה אבי, סוחב את הכדים על גבו בכל תנאי ובכל מזג אוויר – אפילו כשהגיע הבוץ עד מעל לברכיים.

הוריו של אבא חסכו אגורה לאגורה ומצבם השתפר מאד. המשפחה החלה לייצר מוצרי חלב נוספים כמו חמאה, גבינות קשות, שמנת חמוצה ומתוקה, ולאחסן אותם במרתף החווה. אחותו של אבי,רגינה, נישאה ועברה לגור בעיר, שם פתחה חנות ומכרה את המוצרים שהכינו במחלבה בכפר. סבא יצחק, המשיך למכור את החלב מדלת לדלת. בכל יום שלישי התקיים יום שוק בעיר, אבא היה מגיע לעזרת אחותו ובימי גשם וקור היו מגישים כוס תה חם לקונים.

יום אחד כאשר חזרו מהעיר לביתם התנפלו עליהם כמה גויים שיכורים והכו אותם. באותם ימים, התחילו להרגיש את האנטישמיות . בעל החווה החל לרדוף את סבא יצחק ואת אבי והתנכל להם, בכל הזדמנות. המצב החמיר מיום ליום וסבא יצחק, אביו של אבא, שאל  בעצת הרב, כיצד לנהוג. הרב ענה: "יצחק, אל תפחד ואל תדאג אתה תגאל ממנו". יום אחד חלה טדק, בעל החווה  ומת לאחר מספר ימים. לחווה הגיע מנהל חדש ומאז ועד תחילת המלחמה זוכר סבא תקופה טובה יותר.

הזוית האישית

אבא נפטר בשנת 2010, זכיתי לחוות עם אבא את החזרה לכפר ילדותו ולאותו חיי מחדש את הסיפורים הרבים, כבוד גדול הוא לי להעלות כאן אחד מהסיפורים ולתת לאבא את הכבוד המגיע לו, היה מאוד מרגש לעשות זאת למרות שלא היה לצידי.

מילון

אנטישמיות
אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל

ציטוטים

”"יצחק, אל תפחד ואל תדאג אתה תגאל ממנו"“