מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים של אילנה

אני והנכד שלי כשהיה בן 3
אני בת 12 ליד הצריף
החיים היו קשים מאוד היה קשה לשרוד
נולדתי בשנת 1955 בקריית עקרון.
גדלתי עם סבא וסבתא מצד האבא בצריף קטן בקריית עקרון. ששם דברנו רק בתימנית וקצת עברית.
הרגע הכי מרגש בחיי היה טקס החינה שלי שהיה שבעה לילות עד שהתחתנתי בחצר במזכרת בתיה. משפחתי הגיעה לקריית עקרון מתימן.  החיים היו קשים בקושי שרדנו.
סבא ז'ל קראו לו יחיא וסבתא ז'ל קראו לה פודה.
למדתי בשפה עברית. בבית הספר ממלכתי דתי בקריית עקרון. למדתי שמונה שנים כי גדלתי אצל סבא וסבתא מצד האבא הם גידלו אותי לכן לא הייתה אפשרות להמשיך לממן את הלימודים (גדלנו בצריף).
חברות:הייתה לי חברה טובה שקראו לה גורגת, מרוקאית שעזרה לי במה שיכלה אפילו באוכל שלסבא וסבתא גם לא הייתה אפשרות. בזמנו לא ידעתי מה זה משחקים ולא היה לי ישר אחרי הבית ספר חזרתי לצריף לסבא וסבתא, לנקות ולעשות שיעורים והייתי מחכה לבעלי שהיה עובד בגינון שיביא אוכל.
בעלי פגש אותי במכולת לאחר שהיה כבר במעקב אחרי תקופה (לפני 42 שנה) אני הייתי עם שקיות כבדות ואז הוא, סבא גקי, הגיע ושאל אותי עם אני צריכה עזרה עם השקיות לצריף. מאז לא עזב אותי. אחרי שמונה חודשים הציעה לי נשואים החתונה הייתה באולמי חצרוני מזכרת בתיה. חתונה קטנה וצנועה בשנת 74.
  התחתנו נולדה לנו הבת הראשונה נטלי, אמא של תם. לאחר 4 שנים שהנישואים לא הצליחו התגרשנו, ואז הוא המשיך להציק לי גם לאחר הגירושים אחרי 5 שנים שוב הציע לי נישואים, כשהייתי שוב בהריון ממנו ונולד לי הבן (מאור). לאחר 3 שנים שוב הנישואים לא הצליחו והתגרשנו. בעבר עבדתי בנקיון לבד וגדלתי את שני ילדי לתפארת. כיום הבת נטלי בת 39 והבן מאור בן 29. לפני שנתיים עברתי ניתוח בברך מאז אני סובלת גם בתפקוד. מאז אני בבית לא עובדת חיה מקצבת ביטוח לאומי. אני אוהבת לנקות, לבשל ולעשות גחנון. מעסיקה את עצמי בבית.

מילון

פשטה
סוג של משחק עם אבן

ציטוטים

”יש לי ניקיון את תדרכו על הרצפה“