מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים של סבא יוסף הלוי

כולנו ביחד
אני והבת הבכורה שלי
סבא יוסף מספר לנכדתו על חייו

שמי יוסף הלוי. נולדתי בשנת 1951 בחיפה, גרנו בעכו בשיכון אג"ש. חמש שנים אחרי כן אחותי ורדה נולדה. בגיל 6 נסענו ול המשפחה באנייה "תיאודור הרצל" עד דרום אמריקה, ארגנטינה, לבואנוס איירס.  גרנו שם 5 שנים. שם למדתי בגן שנתיים ואז כיתה א׳ עד כיתה ה". אימא הייתה עקרת בית ואבא לימד עיברית. חזרנו לארץ בתור תושבים חוזרים ולא בתור עולים חדשים. גרנו בעכו 8 חודשים ואז עברנו לחולון לתל גיבורים. בשיכון וותיקים גרנו עד שהתגייסתי. לפני כן הייתי שנה בפנימיה צבאית (נעורים) ליד נתניה.  התגייסתי לצה״ל באפריל 1970 לחיל השריון. שירתי במשך שלוש שנים כטכנאי קשר על טנקים ונגמ"שים בסיני ובתעלה. השתחררתי משירותי הצבאי בשנת 1973. למדתי אלקטרוניקה בביה״ס להנדסאים בתל אביב.

התחתנתי עם רינה לבית ליטמן, גרנו בדירה ברחובות. שם (ברחובות) נולדו הבנות שלנו: אביטל ואלה. גרנו שם 33 שנים. אישתי רינה נפטרה בשנת 2007. שנה אחרי כן הכרתי בת זוג מצפון ת"א (גם אלמנה) ומאז אנחנו גרים יחד בצפון תל אביב. אביטל הבת הבכורה נשואה לאיתי, הם וגרים ברמת השרון ויש להם 3 ילדים: הבכורה עידן (11.5), האמצעי אילון (9.5) והכי קטנה אמי (6.11). כסבא אני עושה בייביסיטר בכיף כל יום, מחזיר מבית הספר הביתה, דואג לנכדים לאוכל ודואג לשיעורי בית. הבת השניה שלי אלה גם גרה ברמת השרון עם חברה (מורן) והילד, רוי, הילד של מורן.

לסיכום – אנחנו משפחה אוהבת וחמה.

אני והבת הבכורה שלי

 

הזוית האישית

סבא יוסף: היה לי כיף לספר לנכדה שלי את סיפור חיי.

הנכדה עידן: היה לי כיף לשמוע את סיפור החיים של סבא.

סבא יוסף והנכדים 

מילון

נגמ״ש
נגמ"ש (ראשי תיבות של נושא גייסות משוריין או נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת מְשֻׁרְיֶנֶת) הוא רכב קרבי משוריין (רק"מ) שמטרתו העיקרית היא תובלה ממוגנת של כוחות אל ובחזרה משדה הקרב. בעברית המונח נגמ"ש מציין את רוב הרקמ"ים הזחליים שאינם טנקים או תומ"תים. לנגמ"ש גלגלי קל מקובל לקרוא שיריונית. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כסבא אני עושה בייביסיטר בכיף כל יום, מחזיר מבית הספר הביתה, דואג לנכדים לאוכל ודואג לשיעורי בית“