מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים שלי עם סבא מרדכי, מוטק'ה

שורשים

סבא מוטק'ה

נולדתי להורים שנולדו בצפת. אני נולדתי בחיפה, במאורעות 1936.

הסיפור שלי מתחיל במלחמת העולם השנייה, כשהאווירונים של האיטלקים היו יוצאים מאירופה לחיפה להפציץ את נמל חיפה, שבו היה צי המלחמה של האנגליים וגם את בתי הזיקוק. היו מתקנים לאורך המפרץ שהיו מדליקים בתוכם חומרי בעירה ואז חיפה כולה היתה מכוסה בעשן והאיטלקים לא יכלו לזהות את המתקנים שרצו להפציץ וזרקו את הפצצות לאן שבה להם. הזמן שהיה להם להגיע לחיפה היה שעה והיינו נכנסים למקלטים וזה היה לוקח לילה שלם ולמחרת היינו אוספים את הרסיסים של הפצצות והיינו עושים החלפות בינינו. זה היה בתקופת מלחמת העולם השניה.

אבא שלי נפטר בשנת 1941 ואמא שלי נאלצה לצאת לעבודה כדי לפרנס אותי ואת אחי. היא עבדה במסעדה. יום אחד נסענו לדודים שלנו במושב מרחביה וכאשר חזרנו לחיפה ראינו שהמסעדה שאמא שלי עבדה בה הופצצה ונהרסה. למזלה הטוב היה שנסענו.

קצת על משפחתי

כשאמי היתה בת שנתיים ובצפת היה מצב קשה. ההורים לקחו אותה ונסעו לטורקיה וגם שם המצב לא היה טוב ואז הם חזרו לצפת. באותה תקופה, הייתה מגיפת טיפוס בצפת והם חלו ונפטרו והיא נשארה עם בת דודתה ומשם היא נדדה לירושלים והיתה במשפחות אומנה. בהמשך, היא הגיעה לכפר הילדים מאיר שפיה. באותה תקופה, שהה חיים נחמן ביאליק בשפיה והוא היה יושב בחורשה והבנות לפי תור היו מביאות לו ארוחת ארבע והיא מספרת שהיה מפגש מרשים איתו. המעניין הוא שאמא שלי היתה במחזור השביעי ואח שלי היה במחזור 25 ואני הייתי במחזור 27. אח שלי, הגדול ממני בשנה ושמונה חודשים, היה ספורטאי, אלוף הארץ בקפיצה במוט וב- 110 מטר משוכות.

איך סבא הכיר את סבתא?

סבתא נילי למדה את כיתה י"ב בבית ברל, ששם התקבצו מכל הקיבוצים וסבתא היתה מקריית ענבים. סבא היה חבר ניר אליהו, ששכן שלושה קילומטר מבית ברל. היינו נוסעים לבית ברל למופעים. באחד המופעים הייתה גם סבתא עם הכיתה שלה באולם ואז נפגשו, התעניינו ונוצר הקשר. שנינו אהבנו מאוד מוזיקה. עד היום, אני מנגן בכל מיני כלים. נילי, סבתא שלי, הייתה הולכת לניר אליהו בערב בין הפרדסים, כשהתנים היו הולכים אחריה עד שהגיעה לניר אליהו, היה לה אומץ לא רגיל. כעבור כמה חודשים, החלטנו להתחתן בניר אליהו בחתונה. הרב בירך אותנו והייתה לנו ברכה שחבר המשק בירך וכך היה כתוב בברכה: "הרי את מקודשת לי בפרחי האדמה הזאת ובאהבה השוכנה בלבב אשר הביאתנו עד הלום".

 

קצת על עצמי – יהלי מספרת

נולדתי להורים, ניר ולימור רותם. הם עובדים בנגרייה כבר לפחות 20 שנה. לימור הייתה מורה לאנגלית 10 שנים ואז הלכה לעבוד עם ניר. ולי קוראים יהלי אני גדלתי במושב בניה. אני זוכרת כשסבא וסבתא שלי באו אלינו, סבא שלי לקח אותי על גבו בתרמיל והיינו מסתובבים בכל המושב, בשדות ואני ישבתי על חבילת חציר ואז סבא שלי צילם אותי, כשהייתי על החציר. יום אחד, הלכנו לקצור חיטה ואז הפרדנו את הגרעינים מהמוץ ולקחנו מטחנת קפה וטחנו את החיטה ולקחנו את הקמח ועשינו בצק ועשינו פיתה ושמנו את זה על מחבת ואכלנו את מה שהכנו. כך למדתי איך מהחיטה שגדלה בשדה, בסופו של דבר עושים לחם. {תודות לסבא}.

לי יש שני אחים, אח ואחות. אחותי שני בת 15 ואח שלי בן 18 ועוד מעט מתגייס. עכשיו, אחותי מאוד מאוד אוהבת להיות עם הטלפון שלה ולבלות עם חברות או בקניון או בבית. אח שלי אוהב לנהוג באוטו שלו וגם הוא אוהב להיות עם חברים ובטלפון. כשסבא מוטקה וסבתא נילי באים אלינו לביקור, אני רוקדת להם מכיוון שאני רוקדת היפ-הופ. הם הכי אוהבים שאני רוקדת להם ריקודים מהחוג שלי.

בתמונה אני ואחים שלי עם אבא כשהיינו קטנים

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

מגפת טיפוס
מחלה הנגרמת על ידי חיידקים המועברים לאדם מחרקים טפילים.

ציטוטים

”"הרי את מקודשת לי בפרחי האדמה הזאת ובאהבה השוכנה בלבב אשר הביאתנו עד הלום“