מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים על פי שישי

סבתא ואני ביוון בטיול משפחתי
סבתא שישי בגיל 19
סבתא שישי מספרת על ילדותה

בית ההורים

נולדתי בשנת 1954 בישראל, בחיפה, בבית חולים "בני ציון" להורים שעבדו קשה לפרנסתם, הייתי בת יחידה. למדתי בבית ספר יסודי "אהוד." בתיכון למדתי בבית ספר "חוגים" והשתתפתי בתנועת נוער. היו לי הרבה חברים מבית הספר, מתנועת הנוער. אחר הצהריים שיחקנו בחצר מחוץ לבית במחניים, בגולות, במחבואים, בנינו מחנה על עצים, בנינו אוהל בדשא ואהבנו להיות בו שעות.

לא התגייסתי לצבא, מפני שהתחתנתי. נולדו לי שני ילדים מקסימים, גילי בשנת 1975 ועופר בשנת 1978. מגילי יש לי 4 נכדים: יובל, ליאור, איתי ורועי. מבני עופר יש לי 3 נכדים, קורל, נועם ועומרי.

עבדתי 40 שנה במוסד לביטוח לאומי. אהבתי מאוד את העבודה, היה לי קשר עם הרבה מבוטחים, ואהבתי לעזור להם. עבדתי במחלקת אבטלה ובמחלקת מילואים. פרשתי מעבודתי בגיל 60 כי אחרי שעובדים 40 שנה נשאר רק החלק של ההנאה.

סיפור האהבה של דב ושישי

היה היה – פעם לפני 50 שנה, סבתא שישי הייתה בת 15 וסבא דובי היה בן 17. זה קרה ביום שישי, הלכתי למועדון עם חברות שנקרא "120" בחיפה. היו ברקע שירים רבים, ולפתע במדרגות יורד בחור יפה תואר עם מדים של חיל האוויר ופשוט נדבק אליי וביקש שארקוד איתו, מאוד התביישתי, פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי למועדון. סירבתי לו כמובן אך הוא המשיך להציק לי כל הערב. בסוף לא הייתה לי ברירה ורקדתי.

הסיבה, בדיעבד, שבגללה כך "הציק" לי, הייתה שהוא רצה רק לרקוד איתי כי צבע העיניים שלי היו מאוד מיוחדות. בסוף הערב הוא ליווה אותי לביתי ואמר לי שלמחרת הוא יבוא וישרוק לי מבחוץ, כי לא נעים לו להיכנס לבית שלי. אמרתי לו ששורקים רק לכלבים וזה לא מקובל עליי. בדיעבד התברר שהוא בכלל לא ידע לשרוק.

הזוית האישית

הנכדה ליאור: אני מרגישה מהמפגש של תכנית הקשר הרב דורי שיצא לי לבלות הרבה יותר זמן עם סבא וסבתא, למרות שנפגשים גם בבית. לפי דעתי זו תכנית מצוינת שמעבירה לדור "החדש" את כל הערכים והמושגים של הדור "הישן".

התלמידה ליאן: נהניתי ללמוד דברים חדשים ומושגים שלא ידעתי בעבר. נהניתי לדעת איך אנשים היו חיים פעם ואיך הם הסתדרו.

מילון

אבטלה
מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר.

ציטוטים

”אמרתי לו ששורקים רק לכלבים וזה לא מקובל עליי“