מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים היפים שלי

סבא ואני בתמונת סלפי
"סיר הפלא" מילדותו של סבא
הסיפור של סבא יעקב

סבא שלי יעקב נולד בארץ בבית חולים העמק בעפולה, (4.5 ק"ג בלידת מלקחיים).בילדותו היו לו חברים רבים. עד גיל  11 הוא גדל במושב היוגב, בקבוצת ילדים גדולה שהלכה יחד מהגן ועד שעזבו את המושב, כולם היו חברים טובים. בגן ובבית הספר שיחקו המון ביחד. לסבא שלי יש כינוי מגיל ילדות: הוא נקרא בשם "תוכי", כינוי זה ניתן לו ע"י מורתו בכיתה א'. הכיתות בזמנו היו מצומצמות ובכיתתו היו 3 יעקובים, כל אחד קיבל כינוי אחר קובי, נוקי ותוכי, ושלושתם היו חברים טובים מאוד.

בחייו של סבא שלי היו רגעים מאושרים במיוחד, נישואים, הולדת הילדים והולדת הנכדים. אירוע משמעותי שהיה בחייו של סבא הוא מעבר מהמושב לעיר נצרת עלית (נוף הגליל). סבא מספר שבגיל 11 הוא עבר עם הוריו ממושב היוגב אשר בעמק יזרעאל לנצרת עלית, אירוע זה היה מאוד משמעותי בחייו בגלל שהוא נאלץ לעזוב את חבריו הרבים,  השינוי מאזור כפרי לאזור עירוני היה קשה מאוד. תהליך ההיכרות עם החברים החדשים ובניית חברה חדשה היה ארוך.

העשור המשמעותי בחייו של סבא היה בין השנים 1970-1980. בעשור זה הוא סיים את לימודיו והתגייס לצה"ל מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים. את השירות הצבאי שלו הוא עשה בחיל האוויר. לקראת סוף העשור הוא התחתן עם בחירת ליבו, סבתא שלי. את סבתא הוא הכיר בגיל 20 דרך חברים. סבתא התארחה אצל בת דודה שלה שהייתה חברה של אחד מהחברים כך נפגשו לראשונה, מכאן העניינים התגלגלו מהר לסיפור אהבה גדול. סבא סיפר לי שבהכנות לערב החתונה הוא נסע יחד עם אשתו לעתיד ברכבם לאולם האירועים, שבו הייתה אמורה להתקיים החתונה. בדרך לאירוע הוא חש כאבים מאוד חזקים בכף ידו הימנית. הכאבים היו קשים מאוד ולכן הם החליטו לפנות למיון של בית חולים רמב"ם. הם נכנסו למיון כחתן וכלה, כולם הסתכלו עליהם בהלם, הם קיבלו יחס מיוחד ומהיר והופנו לרופא כירוג. הרופא זיהה מיד את הבעיה וקבע שצריך לבצע ניתוח באגודל. הוא נכנס לניתוח, ובסיומו המשיכו לאולם האירועים, כאשר הוא חבוש בידו הימנית ונמצא תחת השפעת כדורי הרגעה. למרות זאת…הם העבירו את החתונה בשמחה רבה.

לסבא שלי תחביבים רבים, ביניהם: פעילות ספורטיבית, חדר כושר, משחק פינג פונג, צפייה במשחקי ספורט (כדורגל, כדורסל ועוד ) וקריאת ספרים.

החג האהוב על סבא שלי הוא חג שבועות כי יש מאכלים חלביים מיוחדים, כמו כן זאת תקופת האביב והכל פורח.

החפץ שסבא בחר להביא הוא סיר פלא:

סיר זה הובא על ידי סבתא רבתא שלי מרומניה. סבא רבא וסבתא רבתא עלו מרומניה ב-1951, הם גרו בשדה התעופה מגידו, במחנה בריטי לשעבר, והתגוררו בצריף זה למשך כשנה,עד אשר נבנה עבורם בית קבע במושב היוגב, שם הם בנו משק כבשים לתפארת. מגיל ילדות הוא נושא איתו את זיכרון העוגה שאמא שלו הייתה אופה כל יום שישי. עוגה זו הייתה נאפת בתבנית הפלא וניחוחות העוגה היו מציפים את הבית, כך הוא ידע ששבת בפתח. עד היום סבא אוהב את העוגה הזאת מאוד.

סבתא רבתא סיפרה לסבא,שסיר הפלא ניתן לה על ידי אימה כשנפרדה מהוריה ברומניה,ועלתה למדינת ישראל הצעירה,וזאת על מנת שתזכור לשנים רבות את אווירת הבית בכפר,שבו הם גרו ברומניה ואכן כך היה. הסיר הועבר גם לדור הבא ונמצא במשפחה עד היום הזה. חשוב לציין שסבא לא הכיר את סבא וסבתא שלו מכיוון שהם לא הספיקו לעלות לישראל, הם נפטרו בגיל צעיר יחסית עקב מחלות. סיר פלא זה והעוגות שנאפו בו, נתנו לסבא הרגשה של היכרות ממשית עם סבא וסבתא שלו שלא הכיר.

הזוית האישית

נעמה: החוויה הייתה מאוד מחברת, למדתי על סבא שלי דברים חדשים. אני חושבת שהתכנית חיזקה את הקשר שלנו, ההקשבה לסיפורים מהחיים האישיים של סבא לימדה אותי רבות על הילדות שלו.

מילון

סיר פלא
. סיר פלא הוא המצאה ישראלית של סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, במטבחים שטרם היו מצוידים בתנורי אפייה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לסבא שלי יש כינוי מגיל ילדות: הוא נקרא בשם "תוכי", כינוי זה ניתן לו ע"י מורתו בכיתה א', הכיתות בזמנו היו מצומצמות ובכיתתו היו 3 יעקובים, כל אחד קיבל כינוי אחר: קובי, נוקי ותוכי, ושלושתם היו חברים טובים מאוד.“