מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

"החיים ברגע" ממנחמיה ועד ביצרון

סבתא טלילה והנכד רועי
סבתא טלילה בתקופת הצבא
מוטב לאבד רגע בחיים מאשר לאבד חיים ברגע

שמי טלילה ולהלן סיפור משפחתי.

בסוף מלחמת העולם השנייה הגיעה קבוצת חיילים יוצאי הבריגדה מלאי מוטיבציה להקמת יישוב בארץ ישראל. הם הגיעו ליישוב מנחמיה שבעמק הירדן. חבורה של צעירים וצעירות שחיו בקומונה בחיים משותפים ועבדו בחקלאות. הנשים ניהלו את המטבח וחדר האוכל ועזרו אחת לשנייה בגידול המשפחות. ההורים שלי היו הורים לשלושה ילדים. נולדתי בשנת 1948 בבית החולים "שוויצר" בעיר טבריה לבית משפחת שוגר.

משפחת שוגר

הקמת מושב אביגדור

ברבות הימים החליטו חברי הקומונה שהם רוצים להקים מושב עובדים. שלושה אנשים, בתוכם אבי, יצאו לחפש מקום היכן להקים את המושב. הם ירדו דרומה והגיעו עד למקום שנקרא היום "כפר אחים", וחשבו שזה המקום המתאים להקמת המושב. אבל המקום היה קרוב מאוד לבסיס חצור ורעש המטוסים הטריד. החליטו להמשיך לחפש מקום חדש. הם ירדו עוד קצת דרומה וקבעו יתד, היכן שהיום נמצא מושב "אביגדור". הם חזרו להביא את המשפחות ועברו למושב.

המקום היה שומם. היה בו פרדס עם מבנים של כפר ערבי נטוש. שם גרו חלקם באוהלים. התנאים היו קשים אבל הם ידעו לחיות בצנעה. אני הגעתי כתינוקת.

סבתא  טלילה ילדה קטנה

הבחורים התחילו לבנות את המושב. הרחוב הראשון שנבנה נקרא "חלוץ". לאט לאט גדל המושב, נוספו רחובות ובתים ומבני ציבור. כל התושבים היו חקלאים בעלי משקים. אני ושאר ילדי המושב הלכנו לגן ולבית הספר "מבואות" ביחד. כולם היו ביחד בתנועת הנוער "העובד והלומד" של תנועת המושבים, יצאנו ביחד לטיולים ולבילויים משותפים.

ילדות והתבגרות

כשהגעתי לגיל מצוות, לפי מסורת בית הספר, צריך היה לבחור מספר מצוות ולקיים אותם. אני ועוד שתי חברות החלטנו להיות במהלך סוף שבוע שישי שבת, בקיבוץ דתי. אבא שלי הסיע אותנו. במהלך הנסיעה אבא עצר את האוטו והראה לנו פתגם שהיה כתוב באותיות ענקיות על גבי מחסן בבית אריזה: "מוטב לאבד רגע בחיים מאשר לאבד חיים ברגע", משפט שחרוט בזיכרוני. החוויות בקיבוץ היו מאוד מיוחדות כמו, רחצה במקלחות משותפות, אסור להדליק חשמל בשבת, הליכה לבית כנסת, ועוד.

הייתי ספורטאית מצטיינת בענף האתלטיקה הקלה. השתתפתי בתחרויות ספורט ארציות. כמו כן רקדתי בלהקת המחול האזורית. היום אני ממשיכה לעשות ספורט, צועדת בשביל ישראל, שוחה ומטילת בכל העולם.

 

סבתא טלילה קופצת לגובה

בסיום הלימודים התגייסתי לצבא, ושירתתי שירות מלא. במהלך השירות הצבאי בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים והחיילות נשלחו לעזור בקיבוצים בחקלאות, מאחר שכל הגברים היו מגויסים.

 

סבתא טלילה בתקופת הצבא

נישואים ושכול

אני ובעלי, ויורם ריינהולד, גדלנו ביחד במושב. צעדנו ביחד מגן הילדים לאורך כל השנים, ולאחר תום השירות הצבאי התחתנו על הדשא המרכזי במושב אביגדור בשנת 1970. יורם היה מורה לחינוך גופני ואני עבדתי במשרד כמעצבת פנים. במקביל היה לנו משק חקלאי פעיל. בשנת 1972 נולדה שרון.

בשנת 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ויורם גויס כשריונר בחיל השריון. במהלך המלחמה הקשה, יורם נהרג ואני נשארתי עם שרון, תינוקת בת שנה וחצי. ניהלתי את המשק. המשפחה של יורם ושלי וחברים טובים עזרו לי להמשיך לתפקד ולנהל את המשק ואת הבית. במקביל יצאתי לעבוד מחוץ לבית.

המעבר לבצרון

לאחר שלוש שנים, הכרתי את יגאל, סבא של רועי, מושבניק ממושב ביצרון, שלצערנו איבד את אחיו הצעיר באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים. לאחר חודשיים של הכרות החלטנו להתחתן. להורים של יגאל היה משק חקלאי במושב ביצרון, הם היו מאוד מבוגרים ועצובים על אובדן הבן ולא יכלו יותר לנהל את המשק. אני נאלצתי למכור את המשק באביגדור ולעבור לגור במשק, במושב ביצרון. ניהלנו את המשק ביחד, גידלנו מטעים ולול של תרנגולי הודו. במהלך השנים נולדו שני ילדים נועה, אמא של רועי, ועודד.

עבודה בחברה למתנ"סים

כאשר הילדים גדלו ועזבו את הבית, החלטתי לעבוד במשהו אחר ולא כחקלאית. התקבלתי לעבודה במתנ"ס גן יבנה, כרכזת תרבות וחוגים. התקדמתי ויצרתי קשרים עם גופי תרבות בארץ, תיאטראות ושחקנים, תרבות ענפה למבוגרים ולילדים. קיבלתי פעמיים את התואר עובדת מצטיינת בחברה למתנ"סים. לאחר 20 שנה יצאתי לגמלאות.

לאחר מספר ימים קיבלתי הצעה לתפקיד ניהול בית העם במועצה אזורית גדרות. במהלך השנתיים הבאות הייתי עסוקה בפרויקט חדש. בית העם המשופץ הפך להיות מקום מרכזי פעיל ותוסס לכל התושבים.

לצערנו הרב, סבא יגאל נפטר, ואני התאלמנתי בפעם השנייה. בתום שנתיים של עבודה במתנ"ס החלטתי לצאת לגמלאות והפעם סופית ולהתמסר לפרויקט הבא. הפרויקט הוא שיפוץ הבית הישן בן ה-84 שנים של ההורים של סבא יגאל, תוך כדי שמירה על צביונו וסגנונו, הפרדס וגינת הקקטוסים.

עברתי לגור בבית המחודש, ברחוב המייסדים במושב ביצרון. אני ממשיכה את המסורת של בית מרכזי לכל המשפחה. בכל יום שישי מתכנסים הילדים ועשרת הנכדים לארוחה משותפת.

המשפחה המורחבת

הזוית האישית

סבתא טלילה ורועי – המפגשים חיזקו את הקשר שלנו.

רועי – למדתי דברים חדשים על סבתא שקודם לא ידעתי, ושנינו נהנינו.

מילון

בריגדה
חטיבה יהודית לוחמת. במלחמת העולם השנייה, נטלה חלק בקרבות שנערכו במלחמה.

ציטוטים

”מוטב לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע.“