מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בקיבוץ

אני וסבתי
סבתי
סבתי עלתה לארץ לקיבוץ חצור, שם חיה חיים משותפים בבית הילדים

סבתא שלי טניה נולדה בסקוטלנד שבאנגליה שם הייתה עד גיל 5. בגיל 5 עלתה לישראל עם הוריה ועם הגרעין האנגלי, באוניית מעפילים.

בארץ, המשפחה של טניה נקלטה בעין החורש, שם שהו במשך שנה, ואז עברו לקיבוץ חצור.

טניה גרה בקיבוץ חצור עד סיום כיתה י"ב. אימא של טניה עבדה כתופרת בבית התפירה בקיבוץ, ואבא של טניה עבד בנגריה, ומשם עבר לעבוד במפעל של הקיבוץ – "אומן". בנוסף, ההורים של טניה לקחו חלק בתורניות השוטפות בקיבוץ שכללו שמירה בשער, שמירה על בית הילדים, תורנות מטבח וכו'.

המשכורת שלהם הועברה לקופה המשותפת של הקיבוץ, ולכל משפחה הייתה הקצבה חודשית בהתאם לצרכיה.

בקיבוץ חצור, כל הילדים, גרו אכלו וישנו ביחד בבית ילדים. באותו תקופה חשבו שמטפלת שעברה קורס או מורים שלמדו הוראה ילמדו יותר טוב מסתם מישהו שאין לו התמחות.

בבית הילדים היה סדר יום מאוד קבוע. בבוקר הילדים למדו בבית הספר, בצהרים לאחר ארוחת הצהרים, בין ארבע וחצי לשבע וחצי היו לילדים שעות פנויות, שבהם היה אפשר ללכת לחברים  או לבקר את ההורים, ואז לקראת שבע וחצי היו חוזרים לבית הילדים לאכול ארוחת ערב, מקלחות ושינה.

בבית הילדים היה שומר לילה שהסתובב בבתי הילדים, ואם ילד בכה בלילה, התפקיד שלו היה לגשת לראות מה קרה ולעזור לו. את האוכל הביאו מחדר האוכל לכל כיתה בבית הילדים.

בבית הספר בקיבוץ, לא היו מבחנים, כיוון שהחליטו בקיבוץ שלא רוצים שתהייה תחרות בין הילדים השונים על הציון, והגישה הייתה שיותר חשוב שהכיתה תתקדם ביחד.

בכיתות ז' עד יב' טניה עברה לבית הספר האזורי, שם הכיתות היו כבר יותר מרוחקות, ואת ארוחת הצהרים הם אכלו בסיום הלימודים בחדר האוכל של הקיבוץ.

בסוף י"ב הכיתה שלה התגייסה לנח"ל, במטרה לעזור לקיבוצים צעירים, אך היא לא התגייסה. היא עזבה את קיבוץ חצור ועברה לירושלים, שם עבדה במפעל תרגומי מדע.

בירושלים טניה פגשה את בעלה יעקב, במסיבה בבית זית, ואחרי מספר חודשים הם נישאו ועברו לגור בצפת. יעקב, בעלה של טניה,  עבד כחשמלאי בעסק משפחתי אצל הדוד שלו.

הם גרו בשכונת כנען בצפת, בדירת שני חדרים שכורה, של אחד הדודים, נולדו להם שני בנים, עופר הבן הבכור, ושלוש שנים אחר-כך נולד אבא שלי – עודד.

ב-1978 יעקוב נפל מפיגום, ונפצע קשה. במשך שנה שלמה היה מאושפז בתל-השומר, הוא איבד את היכולת ללכת, והתנייד בכיסא גלגלים.

בעקבות הפציעה המשפחה עברה לדירת קרקע בצפת, ולאחר כעשר שנים המשפחה עברה לכרמיאל, שם נפטר אב המשפחה ב-1989 מסיבוכים של הפציעה.

בשנת 2000 טניה עברה לרחובות, כדי להיות קרובה לילדים שלה, ולאחר 15 שנים בשנת 2015 היא עברה לגור בדיור מוגן בגדרה, שם היא גרה עד היום.

הזוית האישית

הנכדה יעל – הכנת העבודה הייתה מהנה, גיליתי דברים חדשים על סבתי, סבי, עלייתם לארץ, החיים בקיבוץ ועוד. אני מאחלת לסבתי שנפגש לעתים קרובות יותר ונבלה יחד.

מילון

*הגרעין האנגלי:
ה"גרעין האנגלי" היה קבוצה של אנשים יהודים חלקם דתיים וחלקם אנשי ה"שומר הצעיר" ,אשר באו לקיבוץ כדי ללמוד עברית באולפן ולקבל הרגלי עבודה בענפים השונים במשק. הגרעין האנגלי הקים את קיבוץ יסעור בקרבת כרמיאל.

**בית הילדים:
בתי הילדים היוו מעון קבע לילדים, בו אכלו, התרחצו ,ישנו ולמדו בשנות בית הספר היסודי במנותק מהוריהם (למעט שעות אחה"צ בו נפגשו עם הוריהם).

***פיגום:
פיגום הוא מבנה זמני, שמטרתו להוות תמיכה בבני אדם וציוד כדי לבנות או לשפץ מבנים גדולים יותר. התקנת פיגום ושימוש בו מהווה סכנת בטיחות פוטנציאלית.

ציטוטים

”"על מנת להצליח חשוב להתמיד ולא להתייאש"“