מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

החיים בקוצ'ין

שובל וסבתא חמדה בקשר הרב דורי
סארי לבוש של נשים
חייה של סבתא בקוצ'ין והמנהגים שהשתמרו עד היום

שמי חמדה – לאה אברהם, נולדתי בהודו בקוצ'ין בשנת 1947.

סבתא וסבא שלי גרו בבית פרטי במקום שנקרא *פרור בקוצ'ין, הנוף היה מדהים… והנחל עבר בין הבתים של היהודים. המצב הכלכלי שלהם היה אז מצוין, הם פתחו עסק של מסעדה קטנה, כמו שאנו מכירים היום לאחר מחלתה של בעלת החנות שהיא הסבתא רבתא של אבי, העסק הועבר לבנה כיורש והוא תיחזק אותו.

חינוך – היה חינוך ממלכתי ליהודים, הבנים למדו טעמי המקרא, שיעורי תורה,  גמרא, והלכות. לבנות: תורה, תושב"ע, הייתה השכלה גבוהה למשפחות עמידות בלבד. לא כל משפחה הרשתה לעצמה.

הילדות בקוצ'ין

אני זוכרת שהייתי חולה לא היו בתי חולים אלא רק מרפאות פרטיות בעיר רחוקה מאוד מעירנו. אבי סחב אותי על הגב כדי שלא אתמוטט. אצל היהודים לא הייתה תעסוקה, אלא רק לבעלי השכלה גבוהה, כמו: רופאים, פקידים, אחיות ומורים. בילדותי, שיחקתי בדלגית, קלס, כדור, מחבואים  ותופסת.

מעמד האישה בקוצ'ין

בקוצ'ין התלבשו כמו בארץ חצאית וחולצה והנשים ונערות לבשו סארי ופיג'מי. סארי: זה הוא שאורכו שש מטר שבו אישה עוטפת את עצמה מהמותן עד הכתף. פיג'מי: מכנס ארוך ועליו שמלה עם קישוטים. הנשים עסקו בפעילויות רק בתוך ביתן וחינכו את ילדיהן.

מעמד זקנים

מעמד הזקנים במשפחה היה טוב ומכובד, טיפלו בהם כמו שטיפלו בתינוקות כלומר לא שלחו אותם לבתי קשישים  אלא הבנים והבנות טיפלו בהוריהם.

מוסדות הקילה היהודית 

הייתה  הנהגה יהודית שבראשה עמד "מוליאר", הסבר: רב ופוסק הלכות לקהילה יהודית. מוסדות התרבות שהיו בקהילה הם: בית מדרש שבו היו הבנים לומדים למודי ערב, כמו: טעמי המקרא, תורה, גמרא.

יחסים של השכנים הלא יהודים בארץ המוצא: השכנים קראו ליהודים "בני מלכים" לא היו חוקים נגד היהודים, היו ביננו יחסי רעות ואהדה. השכנים עזרו ליהודים, לא היו השפעות, כלומר: כל דת נהגה לפי המנהגים שלה ללא הפרעות.

שמות של פייטנים ורבנים שהיו הם: אברהם חי עזרא זצוק"ל. אבא של סבתא שלי היה סופר סת"ם [ס-ספרי תורה ת-תפילין מ-מזוזות] שמו: נחמיה מוטא היה פוסק הלכות בקהילה יהודית. סבתא שלי מספרת שהיה למשפחת אהרון רב שהיה קדוש והצליח להחיות  תרנגולת שחוטה. ר' אליהו מאיר היה מורה שנחשב מארץ המוצא עשיר משפחת פליוטקל היו אמידים ומכובדים. אני נזכרת שהבעל של אחותה היה עשיר בהודו והיו לו למשפחת אליהו המשפחה של סבא רבה של אבא שלי משרתים והוא היה ישן על מיטה מזהב. היו 300 דונם של מטע קוקוס. סגנון פיוטי ודתי לנשים היה חוג מחול כלי מיתר סיטאר, כלי השקה טאבלה ידי לו סבא כלי נשיפה בנסורי קרן שור, חלילים מאולתרים שעשויים מעץ הבמבוק.

חיי הרוח בארץ המוצא

נוסח התפילה של העדה הקוצ'נית הוא עברית אך המנגינות מיוחדות, היו בתי מדרש לרוב. השפה היתה שפת הקודש –עברית ושפת המקום מלבארית, שעות פנאי נוצלו בבית הכנסת ובבית המדרש צורות הבילוי משחקי קלפים ולפעמים סרטים.

מאכלים מיוחדים 

"אפם" סוג לחם לכל ימים אפשריים, שבת, חגים. "קוטניה" סוגי בישול של בשר דגים ברוטב, אוכל מיוחד לראש חודש מסלאה דושה: מאסלאה דושה: זה סוג של לחם: זהו רוטב שנקרא צ'מנדי + תבשיל תפוח אדמה. את הרוטב מורחים על הדושה ואת התבשיל מניחים על הדושה ומגלגלים אותו.

מנהגים מיוחדים במעגל השנה

ברית מילה – מוצאי שבת שלפני הברית אבי הבן עורך הבדלה בביתו עם כל אנשי בית הכנסת שכוללת הבדלה וסעודה. לילה שלפני הברית אבי הבן עורך סעודה ובה קוראים את ברית יצחק. בשפה מלבארית קוראים לזה : "אורקוצ'ילי". ביום הברית: לפני הברית שרים 7 פיוטים מיוחדים אודות מצוות הברית.

זבת הבת – לבת ביום ה-28  עורכים מסיבה  ובה קוראים לילדה בשמה בפעם הראשונה.

בר מצווה – ילד הבר מצווה לומד לקרוא את הפרשה את ההפטרה בטעמי המקרא בשבת לאחר יום הילד קורא בתורה את הפרשה ואת ההפטרה בטעמי המקרא שלמד.

חתונה – שבת שלפני החתונה עורכים מסיבה לכלה, שכוללת סעודה שבה משתתפים כולם גברים ונשים. לאחר הסעודה נשארות רק הנשים בלבד עם הכלה ועורכים לה מסיבה עם שירים ופיוטים, וכל זה ללא כלי נגינה כי אסור בשבת. ביום החתונה: החתן טובל במקווה והולך לתפילת מנחה, ואחרי זה שוב קוראים לזה "ארטה " שזה בעצם האירוסין, לאחר תפילת המנחה באים עם החתן כל אנשי בית הכנסת לבית הכלה, ושם החתן מכסה את פני הכלה, החתן ואנשי בית הכנסת חוזרים לתפילת ערבית הנשים מלוות את הכלה לבית הכנסת. קידושין: המיוחד בעדה שלנו שהחתן מקדש את הכלה ואחר כך שוברים את הכוס.

מנהגי החגים

מאכלים מיוחדים, לכל חג וחג תפילות ומנגינות מיוחדות, הילולה לכבוד הנביא נחמיה מוטא עורכים בנר ראשון של חנוכה לאחר תפילת ערבית סעודה גדולה עם שירים ופיוטים אשר ההוא חיבר בעצמו.

חווית ילדות של סבתא בבית הספר

פעם שסבתא הייתה בכיתה א', היו רושמים את הציונים על לוח מודעות ומי שנשאר כיתה ומי עולה סבתא שלי ועוד שתי בני דודות אחת מהן גדולה בגיל הגדולה הלכה לבדוק מתי הם רושמים את הציונים ואמרה לבני דודות שסבתא שלי נשארת כיתה והן עולות וברגע שהם רשמו על הלוח היא הבינה שהיא שיקרה עליה. סבתא עוד זוכרת חוויה,  כשהייתה בגיל חמש, רכבה על פיל שהיה ברשות השכנים.

הזוית האישית

שובל אברהם: מאוד נהניתי להיות עם סבתא לשמוע סיפורים על המנהגים שהיו פעם לטעום מאכלים של העדה ולטייל עם סבתא התכנית יצרה לנו זמן ביחד שמאוד ריגש אותי

מילון

סארי:
לבוש נערות ונשים

פיג'מי:
לבוש בנות נערות ונשים

תופי:
הכיפה של הבנים ההודים היהודים

ציטוטים

”אם ברצונכם שאחרים יהיו מאושרים נהגו בחמלה אם ברצונכם להיות מאושרים נהגו בחמלה “